טרגדיה וחסד בתל אביב

מי לא שמע על הטרגדיה אשר אירעה ביום א, ה-4 באוגוסט, בשעה שנמצאה מזוודה נטושה בתל אביב ובתוכה חלקי גופה של אישה לא מזוהה. מאז זוהתה האישה, התקשרו לקרובי משפחתה ונאסר הרוצח.

האישה הייתה אילונה דיאס, בת 45, הונגריה מרומניה ואלמנה. ביתה היחידה, שאף שמה אילונה, הגיעה ארצה לשרפת המתה לאפר, ובכוונתה לקבור את אימה בכפר ברומניה. הבת ביקשה מהשגרירות הרומנית שיבוא כוהן לחדר המתים על מנת להתפלל בשפה ההונגרית לישועת נשמתה של אימה. אנשי השגרירות התקשרו אל האב קריסטיאן ווקרו, הכוהן הממונה על הקהילה הרומנית בארץ, והוא התקשר אלי לבקש ממני לערוך את הטקס הליטורגי של ליווי המתים אשר אירע ביום ו בבוקר, ה-23 באוגוסט.

הפרשה מספר הבשורה על פי מתי (כז:57 – 60), אשר מספרת כיצד יוסף איש רמתיים, ברשות פילטוס, סידר את קבורתו של ישוע, נהייתה מקור אור, נחמה ותקווה לקומץ הקטן של אנשים שהתכנסו בחדר המתים. עשינו לאילונה מה שיוסף עשה למען ישוע, לא? בצוותא זכרנו את טבילת הנפטרת: תכריך לבן, נר, הצלוב, מים מבורכים, קטורת, והתפללנו למען הנפטרת ולמען יקיריה. ביחד התפללנו את תפילת "אבינו שבשמים". אכן, יום מהימים אילונה תעזוב את קברה על מנת להשתתף בסעודה במלכות, מקום שבו ישוע מכין מקום לתלמידיו. נתאחד יחד בתפילה...

מבחינתי, לא דמיינתי לעולם שיום אחד יתקשר אלי כוהן רומני, אשר דיבר אנגלית ואז איטלקית, והוא לא ידע שאני קנדי דובר צרפתית ואני לא ידעתי שהוא אף דובר צרפתית. לא דמיינתי שיבקשו את עזרתי למצוא כוהן דובר הונגרית לערוך טקס לוויה להונגרייה מרומניה אשר נרצחה על ידי אזרח טורקי. ומי היה יכול לדמיין שבליטורגיה יהיו נוכחים חמישה אנשים עם שלוש אזרחויות שונות: שני ישראלים (הרופא מהמכון הפתולוגי והנהג שהביא אותי), שני הונגרים מרומניה (אילונה, בת הנפטרת, ושכנה מהכפר, ידידה טובה של אימה) ואני (קנדי דובר צרפתית). ניתן לציין שהנהג נולד לאב יהודי ולאימה רומנייה אורתודוקסית והפך להיות אזרח קנדי טרם עלייתה של משפחתו ארצה. הרופא אף הוא נולד ברומניה לאב יהודי ולאימה פרוטסטנטית. שיחתנו עברה בין השפות: עברית, הונגרית, רומנית ואנגלית. מלחמות רבות אירעו לפני הרגע שכולנו התכנסנו יחד לערוך את התפילה הזאת.