מסר האפיפיור "הכנסייה במזרח התיכון" אודות המהגרים

31. חיים במזרח התיכון הם מלאי רבגוניות, אך פעמים רבות מגבילים ואלימים. דבר זה משפיע על כל תושבי האזור ובכל תחום בחייהם. נוצרים, שפעמים רבות מוצאים עצמם בעמדות רגישות, מרגישים בצורה חדה, לעתים תוך חשש ומעט תקווה, את התוצאות של אותם מאבקים ואי-יציבות. הם חווים השפלה כדבר בשגרה. הם יודעים מניסיון כי פעמים רבות הם הקורבן כאשר צרה כלשהי מתרחשת. לאחר לקיחת חלק פעיל בצמיחת העמים שלהם ועזרה בגיבוש הזהות והעושר שלהם, נוצרים רבים תרים עתה אחר אופקים מבטיחים יותר ומקומות של שלום בהם משפחות תוכלנה לחיות חיים של בטחון וכבוד, הם מחפשים מרחבים של חופש בהם הם יכולים להביע את אמונתם בפתיחות ללא פחד לכפייה מכל סוג שהוא. (1) זוהי החלטה קורעת לב. יש לה השפעה על פרטים, משפחות וכנסיות. דבר זה מפרק עמים ותורם להתרוששות האנושית, התרבותית והדתית של המזרח התיכון. מזרח תיכון ללא נוצרים, או עם מספר מועט של נוצרים, לא יהיה עוד מזרח תיכון, שכן הנוצרים, יחד עם שאר המאמינים באזור, הם חלק ממארג הזהות הייחודי של האזור. כל אחד אחראי על הזולת בפני האל. לכן חיוני כי מנהיגים פוליטיים ודתיים יעריכו זאת וימנעו ממדיניות כיתתית אשר תוביל למזרח תיכון חדגוני שלא ישקף כלל את המציאות האנושית והתרבותית העשירה שלו.

32. רועי הקהילות בכנסיות המזרחיות-קתוליות האוטונומיות מבינים בחרטה ודאגה כי מספר המאמינים שלהם הולך וקטן באזורים המסורתיים של הפטריארכיה, ובמשך זמן מה היה עליהם לפתח תכנית לטיפול במאמינים מהגרים. (2) אני בטוח כי הם עושים כל שביכולתם בכדי לשכנע את המאמינים להיות מלאי תקווה, לא לעזוב את מולדתם ולא למכור את רכושם. (3) אני מבקש מהם להמשיך להראות חיבה לכוהנים ולמאמינים בפזורה ואני מעודד אותם להישאר בקשר עם משפחותיהם וכנסיותיהם ומעל הכל להישאר חזקים באמונתם באלוהים דרך זהותם הדתית, שנבנתה על מסורות רוחניות מכובדות. (4) על ידי שמירת הקרבה לאל ולכנסיות המקור שלהם, ועל ידי פיתוח אהבה אמתית לאחיהם ואחיותיהם הלטינים, הם יתרמו תרומה גדולה לכל הכנסייה הקתולית. כמו כן, אני מפציר ברועי הקהילות במקומות בהם התיישבו מהגרים מזרחים-קתולים לקבל אותם באהבה ואחווה, לבסס את האחדות (communion) בין המהגרים ובין כנסיות המוצא שלהם, לאפשר להם לערוך פולחן בהתאם למסורות שלהם ובהינתן הזדמנות לפתח חיי קהילה. (5)

33. הכנסייה הלטינית במזרח התיכון, שחוותה גם היא ירידה דרמטית במספר המאמינים, פועלת תחת נסיבות שונות וחייבת להתמודד עם אתגרים שונים. במדינות עם כלכלה חזקה על רועי הקהילות להגיב למספר רב של מהגרים מאפריקה, המזרח הרחוק ותת-היבשת ההודית. קבוצות אלו, מורכבות מרווקים ורווקים ואף ממשפחות שלמות, מתמודדים עם חוסר בטחון בשתי חזיתות. הם זרים במדינה בה הם עובדים והם חווים השפלה ואפליה בתדירות גובהה. לאלוהים חיבה מיוחדת לזר ועל כן מגיע לו כבוד. הדרך בה אנו מתייחסים לזרים תבוא בחשבון ביום הדין (מתי כה:35. 43). (6)

34. אנשים אלו, מקופחים, נתונים לחסדיהם של אחרים וחסרי-אונים, כבולים על ידי חוזים מוגבלים וחוקיים פחות או יותר, ופעמים רבות הם קורבנות של החוק המקומי או הנורמות הבינלאומיות. כמו כן, הם מתמודדים עם לחץ ומגבלות רבות בתחום הדת. תפקיד רועי הקהילה הוא חשוב ורגיש בו זמנית. אני מעודד את כלל המאמינים הקתולים, ואת כל הכוהנים, תהיה כנסייתם אשר תהיה, לבטא אחדות (communion) כנה ושיתוף פעולה עם הבישוף המקומי. ואני מבקש מהבישוף להראות הבנה אבהית ביחס לכל המאמינים המזרחיים. רק על ידי עבודה משותפת, ויותר מכל, דיבור פה אחד, נוכל, במצבים מעין אלו, להגיע לכך שכולם יוכלו לחיות ולקיים את אמונתם, מועשרת על ידי רבגוניותן של המסורות הרוחניות, תוך שמירת קשר עם קהילות המוצא. כמו כן, אני מזמין את מנהיגי המדינות אשר מקבלות קבוצות חדשות אלו לכבד ולהגן על זכיותיהם ולאפשר להם להביע את אמונתם על ידי קידום חופש הדת ובניית מקומות פולחן. חופש הדת "יכול להפוך לנושא לדיאלוג בין נוצרים למוסלמים, דיאלוג אשר את דחיפותו ואת ערכו הרב אישרו מחדש אבות הוועידה." (7)

35. חלק מהקתולים הנולדים במזרח התיכון, בין אם עקב צורך, פחד או ייאוש, בוחרים להחליט החלטה קשה ולעזוב את ארץ מולדתם, משפחתם ואת הקהילה הדתית שלהם. אחרים, מלאי תקווה, בוחרים להישאר בארצם ובקהילתם. אני מעודד את הקבוצה השנייה לאשר מחדש את מחויבותם הראויה להערצה להישאר חזקים באמונה. קתולים אחרים בוחרים בדרך פעולה קורעת-לב לא פחות מזו של אחיהם במזרח התיכון שמהגרים; הם בורחים מחוסר בטחון ואי-יציבות ובתקווה לבנות עתיד טוב יותר בוחרים לבוא למדינות אלו בכדי לחיות ולעבוד. קתולים מהגרים ושורשיים ביחד יוצרים את המצב הנוכחי של הקתוליות באזור.

36. כרועה של הכנסייה הכלל-עולמית, אני רוצה לומר דבר מה לכל הקתולים באזור, בין אם שורשיים או הגיעו לאזור זה עתה, תוך הבנה שמספרם של אלו ואלו מתקרב לשוויון בשנים האחרות: בשביל אלוהים יש רק עם אחד ובשביל מאמינים רק אמונה אחת! שאפו לחיות באחדות וכבוד, באחדות (communion) ובאחווה אחד עם השני, באהבה וכבוד הדדיים, וזאת בכדי להיות עדים מהימנים לאמונתכם במותו ותחייתו של המשיח! אלוהים ישמע לתפילתכם, הוא יברך את דרך חייכם וישפוך עליכם את רוחו שתאפשר לכם לשאת את נטל היום. שכן "בַאֲשֶׁר רוּחַ ה' שָׁם הַחֵרוּת. (השנייה אל הקורינתים ג:17). לנוצרים שחוו מציאות דומה לשלכם כתב הקדוש שמעון כיפא מילים של תוכחה שאקדיש לכם עתה ברצון רב: "וּמִי יָרֵעַ לָכֶם אִם תִּהְיוּ קַנָּאִים לַטּוֹב [...] אַל תִּפְחֲדוּ מֵאֵימָתָם וְאַל תִּבָּהֲלוּ אֶת הָאָדוֹן הַמָּשִׁיחַ הַקְדִּישׁוּ בִּלְבַבְכֶם, וְתָמִיד הֱיוּ מוּכָנִים לְהָשִׁיב בַּעֲנָוָה וְיִרְאָה לְכָל מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ מִכֶּם דִּין וְחֶשְׁבּוֹן בִּדְבַר הַתִּקְוָה שֶׁבְּלִבְּכֶם" (הראשונה של כיפא ג:13 - 15).

1. ראה: בנדיקטוס השישה-עשר, מסר לכבוד היום העולמי למהגרים ופליטים 2006 (18 באוקטובר 2005); מסר לכבוד היום העולמי למהגרים ופליטים 2008 (18 אוקטובר 2007); מסר לכבוד היום העולמי למהגרים ופליטים 2012 (21 בספטמבר 2011)

2. ראה: הצעה 11

3. ראה: הצעות 6 ו10

4. ראה: הצעה 12

5. הצעה 15

6. הצעה 14

7. בנדיקטוס השישה-עשר, דרשה במיסת הסגירה של הכינוס המיוחד של הסינודוס של הבישופים במזרח התיכון (24 באוקטובר 2010).