חמניות
אנחנו מפרסמים שיר שלישי של קריסטינה כרמי מקהילת תל אביב - יפו. השיר נכתב לזכר אימה שנרצחה על ידי אוקראיני נאצי. בעין דימיונה קריסטינה שתלה במקום חמניות, הפרחים האהובים על ידי אימה.
חמניות
שוב פורחות חמניות,
השדה כולו זהב.
לי תמיד חמניות
מזכירות אמי אותך..
כה אהבת חמניות:
הנצחת אותן בציוריך.
זכרונותי כחלום פז-
תמיד הולכים בעקבותיך.
----------------------
משמחת לב אנוש
פריחתן הזהובה.
זכרונות טבולים בעצב
בליבה של יתומה...
---------------------
חלף הקיץ, ובא הסתו .
חמניות שחורות עכשו,
ראשן הרכינו ביגון
לך- מצבת זיכרון.
ובבוא אביב נוסף
שדה יזהיב בפריחתן.
ורק אני בגעגועי
שוב אחפש אותך חינם...
ק. כרמי
4 באפריל 1970
אמי נרצחה על ידי אוקראיני נאצי בשטח בית הקברות היהודי בעירה שלנו. נודע לי שהמקום הזה הפך לשדה חרוש. בדמיוני שתלתי שם חמניות לזכר אמי.
Sloneczniki
Znow zakwitly sloneczniki.
Dookola tyle zlota..
Chociaz ziemia tak siestroi
Smutno mi-bo ja sierota.
Tak lubialas sloneczniki,
Tak zachwycal cie ich widok,
A sloneczne me wspomnienia
Wslad za toba ciagle ida...
__________________________
Dni jesieni przyszly chmarne,
Znikly lata chwile mile-
Soneczniki szare -czarne
Smutnie glowy pochylily..
Ten ich bukiet rozzlocony
Znow o wiosnie kwitnac bedzie,
Tylko ja- tak wciaz steskniona
Prozno szukam ciebie wszedzie...
4 /4 1970 dla ciebie Mamo.
(Sonia) - Krystyna