מה שמו של האיש ההוא בעברית?

איש נצרת: ישו או ישוע

עיתון "הארץ" פרסם מאמר ביקורת מעמיק בנושא התערוכה הנפלאה במוזיאון ישראל הפורשת את האמנות היהודית והישראלית המציגה את איש נצרת בפני המבקר (16.2.2017). התערוכה היא פרי מלאכתו האמיצה של אוצר המוזיאון עמיתי מנדלסון, אשר אף השלים מחקר חשוב בנושא של איש נצרת באמנות הישראלית. הנושא רגיש למדי כי יהודים רבים אינם ניטרליים בפני איש נצרת וההשלכות שהאמונה בו כמשיח נכפו על תולדות העם היהודי. ברצוני להעיר הערה אחת בנושא המאמר שהתפרסם והתערוכה במוזיאון: השימוש בשם "ישו" לאיש נצרת.

התערוכה לא הייתה היחידה להבליט את דמותו של איש נצרת. "והארץ הייתה תהו ובהו", הסדרה הטלוויזיונית אודות תולדות ארץ ישראל, הייתה אף היא מרהיבה ומרתקת מאוד. בפרק 8 של הסדרה שכותרתו: "בין עצמאות לחרבן" העוסק בתקופה שבין 63 לפני הספירה ל-70 לספירה, מתנהל דיון בדמותו של איש נצרת. ראוי לצין לשבח את מפיקי הסדרה אשר החליטו להשתמש בשמו האמתי של איש נצרת ולכנותו "ישוע" במקום הכינוי הרווח "ישו".

הכינוי "ישו", אשר מוצאו ההיסטורי נשאר נושא השנוי במחלוקת, צבר ערך גנאי במהלך תולדות העם היהודי, כינוי שמשתמשים בו אך ורק לאיש נצרת ושלעיתים מובן כראשי תיבות לביטוי "יימח שמו וזכרו". יש מי שטוען שבתקופת הבית השני, דוברים ביטאו את השם "ישוע" כ-"ישו" בגלל שהתקשו לבטא את אות ה-"ע" כמו יהודים אשכנזים רבים היום. אולם, לא לבטא את האות אינו מצדיק העלמתו בכתב. דבר זה נכון שבעתיים לאור אחד הנסים הגדולים בתולדות העם היהודי באשר להחיית השפה העברית כשפה מודרנית.

במהלך תכנית הטלוויזיה, הסופרת יוכי ברנדס, יושבת בכנסיית בית הכנסת בנצרת, המקום שבו ישוע לימד על פי המסורת הנוצרית, ומסבירה לאשת החינוך יסכה הרני: "אלמלא הנצרות נלקחה בשלב מסוים על ידי הגויים והפכה להיות דת שונאת ישראל, דת אנטישמית, אלמלא זה, קיים סיכוי גדול שבעינינו, עם ישראל, ישוע היה לאורך כל הדורות באמת כמו אחד מהנביאים הגדולים שלנו. ומה שקרה לנצרות זה מה שבעצם לקח מאתנו את ישוע. ואני אגב באופן אישי, עברתי תהליך כזה כיוון שגדלתי כל השנים בתיעוב, בשנאה, קראתי לו ישו. תיעבתי, הרגשתי שהוא כאילו אבי אבות האנטישמיות. ורק ממש בבגרותי גיליתי מי הוא האיש, מי הוא היה באמת, כיצד חי כיהודי ומת כיהודי. מאז אני מכבדת אותו, אפילו מעריצה אותו. איני קוראת לו ישו אלא ישוע. והוא בעיני נביא גדול".

מובן מאליו מדוע יהודים רבים בזו לנוצרים ולאיש אשר אחראי בעיניהם להקמת הדת החדשה. רבים הם המקומות בהם סבלו היהודים מנחת זרועם של הנוצרים, אשר זעמו עליהם בגלל סירובם להאמין בישוע ולקבלו כמשיח. ישוע, אשר מוגדר כמסיט, קוסם ומורד, נתפס כאחראי על סבלם של בני העם היהודי.

בעשורים האחרונים, התרחש מהפך גדול בכנסיות נוצריות רבות. לאחר השואה, נוצרים רבים הכירו בתוצאות המרות של "תורת הבוז" בנושא היהודים והיהדות. הם דורשים עתה דרכים לתקן את העיוות ולנסח תורה נוצרית הרוחשת כבוד כלפי היהודים והיהדות. הם מכירים במורשת המשותפת ליהודים ולנוצרים כאחד וחוגגים את זהותו היהודית של איש נצרת. המודעות הזאת יצרה דיאלוג חיוני ופורה בין יהודים לנוצרים אשר מתבטא בפרויקטים משותפים רבים העוסקים בניסיונות לתקן עולם.

ברוח הזמן הזה, הגיעה העת לכל אלה אשר מברכים על השינויים האחרונים ומקדמים דיאלוג בכבוד להשיב לאיש נצרת את שמו האמתי, ישוע. המקורות היחידים שיש לנו אודות האיש כתובים בשפת היוונית ובשפה הזאת הוא חולק את שמו עם יהושע בן נון (בנוסח תרגום השבעים). הנוצרים הדוברים עברית קוראים לו "ישוע", קיצור נודע לשם "יהושע" מתקופת הבית השני.