זיו – פרשת השבוע: פרשת בחוקותי 2
כל שבוע, גד ברנע או האחות אגנס (מקהילת האושר), מציעים פירוש לפרשת השבוע אשר אותה קוראים בבתי הכנסת. פרשת השבוע בשבוע הזה היא פרשת בחוקותי – מספר ויקרא כו:3 - כז:34 וההפטרה היא מספר ירמיהו טז:19 – יז:14.
וּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם
השבוע אנו קוראים את הפרשה האחרונה בספר ויקרא ובה אנו מוצאים ברכות לאלו ששומרים את מצוות האלוהים וקללות איומות לאלו שיתרחקו מהן. ברבים מבתי הכנסת קוראים את הפסוקים האלו בקול נמוך: לדברים שמבטאים בקול גבוה יש כוח בעולם ולכן עדיף לא להדגיש אותן כאן. בתחילת הפרשה נאמר: ״אִם-בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ״ (ויקרא כ״ו:3). הפועל ״ללכת״ מייצג את כלל המצוות והחוקים היהודים: ה״הלכה״. לעומת המלאכים ש״עומדים״ לפני ה׳ לשרת, האדם הולך עמו. יש לו את היכולת לגדול, להתקדם ולחזור בתשובה אם עשה מעשה לא ראוי. הוא יכול תמיד לשנות מסלול. ההליכה הזאת מזכירה את חיי המדבר, בין העבדות במצרים והכניסה לארץ המובטחת: היא זמן לימוד החירות. התורה היא מקור החיים, כפי שמשתמע מתהילים. הר סיני משמש כמסגרת לסוף הספר: הוא נמצא בתחילת הפרשה שעברה שלרוב נקראת יחד עם הנוכחית (ויקרא כ״ה:1) ובסוף הפרק האחרון (כ״ז:34), להזכיר את כל מה שמשה קיבל והעביר לעם. ההר הזה נמצא באמצע המדבר, מחוץ לארץ ישראל, מה שמזכיר את משמעותו הכלל עולמית. סיני אינו מקום גאוגרפי: בתחילת ספר ויקרא נאמר ״וַיִּקְרָ֖א אֶל-מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָֹה֙ אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר״ (ויקרא א:1), ולאחריו רשימת חוקים שצריך לשמור. מצוות ספר ויקרא לא ניתנו על ההר?
אבל בכל פעם שבן ישראל שומע את קול המצוות ושומר אותן הוא נמצא יחד עם שאר העם לרגלי הר סיני. שבת שלום.
הרהורים אודות הקשר בין חג הפורים לבין צום הארבעים
ראש השנה – חג אלוהים האב
ארבע מילים לזמן הפסחא
יום ד של האפר של המשורר ט. ס. אליוט
יום רביעי הגדול
חג ההתגלות – האור שיכבוש את החושך