שנים עשר יום עם דור ההמשך

שמחה ועייפות, רוח מלאת הודיה וגוף מותש וכואב! השנה, יצאנו לדיר רפאת לשנים עשר יום במקום חמשת הימים שבילנו בו בשנים שעברו. שנים עשר היום חולקו לשלוש תקופות מוגדרות היטב:

- יומיים עם הצעירים מהקהילות הקתוליות הדוברות עברית אשר מתכוננים לנסיעתם לאיטליה כצליינים. כל הצעירים אשר ייסעו לאיטליה, 17 במספר, השתתפו ביומיים ואף כמה נוספים.

- חמישה ימים עם ילדי הקהילות הקתוליות הדוברות עברית. הילדים, 35 במספר, הם ילדי קהילותינו אשר עמם קיים קשר ממושך במהלך השנה ואשר נפגשים במהלך השנה בימי הקהילות (בפסחא ובסוכות), בסופי השבוע למשפחות (בצום הארבעים ובתקופת הצפייה) ובקייטנת פסחא.

- חמישה ימים עם ילדים קתוליים דוברים עברית ממגוון קהילות בארץ: לרוב מקהילותינו הדוברות עברית, מהקהילות הפיליפיניות ומהקהילות המרוניות הלבנוניות. הילדים, 63 במספר, הם כולם דוברי עברית ומשולבים בבתי הספר הישראליים, היהודיים החילוניים. רוב רובם השתתפו בקייטנה בקיץ 2012.

התפרסמו כבר דיווחים על הפעילויות האלה באתר האינטרנט שלנו אולם הייתי רוצה להדגיש כמה אספקטים של הזמן המבורך הזה:

- השמחה: השמחה לראות כעת את העתיד, מה שעדיין איננו קיים כאן ועכשיו! הילדים האלה מייצגים את עתידנו. הם דוברי עברית, ישראלים על פי תרבות וחינוך (גם אם חלקם אינו אזרחים ישראלים באופן רשמי) ומתחילים את מסעם כתלמידי המשיח, בני הכנסייה. רבגוניותם, חלקם יהודים, חלקם ערבים, חלקם רוסים, חלקם לבנונים, חלקם פיליפינים... וכאן אני מציין אך ורק חלק מהמוצאים של הילדים... מייצגת את הפסיפס הנפלא של ייעוד הכנסייה.

- שירות: תחושת המסירות העמוקה של שמונה עשר המדריכים אשר ליוו את הצעירים והילדים במהלך שנים עשר הימים. כוהנים (חמישה כוהנים מהנציגות השתתפו), נזירים ונזירות, מוקדשים ומוקדשות, עמאים – ישראלים, פולנים, איטלקים ומלאומים אחרים – התאחדו ושתפו פעולה על מנת לשרת את גוף המשיח הגדל ללא כל תמורה חוץ מאשר הידיעה העמוקה שענו לקריאתו של האדון. האדון אכן שלח אלינו פועלים נפלאים לעבוד בכרמו.

- להיות תלמידים: גאווה מלאה את ליבי לראות את המסייעים למדריכים מקרב הצעירים. אלה אשר גדלו בקהילותינו כעת מוכנים לתרום את חלקם ופעלו במרץ ליד המדריכים לסייע בידם. בשנים הבאות חלקם יגדל בקייטנות והם מבטיחים המשך העבודה.

- רכות ונועם: להיות רך ומאיר פנים עם הילדים בכל רגע על מנת לאפשר להם לחוות את הרכות והנועם של המשיח וחיבוקו היה אתגר נפלא. בכל ערב, המדריכים נפגשו ונועדו ביחד כדי לחדש את המחויבות להיות רכים ומאירי פנים, סבורים שכל ילד פוגש את שליח המשיח בכל מדריך.

- יצירתיות: המתנות שכל אחד הביא איתו לפרויקט המשותף הפליאו אותי כל יום מחדש. ההצגה שהילדים מהקייטנה הראשונה הציגו בפני הילדים אשר הגיעו חדשים לקייטנה השנייה נתנה ביטוי למגוון המתנות אשר התאחדו יחד בסימפוניה נפלאה של צבע, קול וחוויה. אלה שחיברו את הטקסט, אימנו את הילדים, הכינו את המוזיקה והשירים, ציירו וצבעו את הרקע להצגה, השתתפו בצוותא על מנת ליצור הצגה על פועלה של רוח הקודש.

- אחדות ורבגוניות: הילדים, הצעירים והמדריכים מייצגים רבגוניות מדהימה של מוצאים אתניים, שפות, תרבויות וראיות ברם כולם מאוחדים באמונתם הנוצרית, שפתם העברית, חייהם בקרב החברה היהודית הישראלית ומחויבותם לכנסייה. לא מובן מאליו שדבר זה ייצא לפועל בהצלחה ולמרות כל המכשולים בדרך זה כן מצליח הודות להשפעת רוח הקודש, עבודת פרך והשכנוע שזה אכן ייעודנו. האתגר לעתיד הוא להיפתח יותר ויותר ולהגיע לאותן האוכלוסיות שעדיין נעדרות. הדחוף ביותר הוא להגיע אל ילדי הקהילות האפריקאיות השונות – מהגרי עבודה ומבקשי מקלט – אשר עדיין אינם משתתפים בקייטנות. (לצערנו ארבעה ילדים אפריקאים ביטלו את השתתפותם ברגע האחרון).

- כיף: כן! היה לנו כיף בהחלט! חווית המשיח והכנסייה איננה אך ורק חוויה עמוקה, רצינית ומשנה חיים.... היא אף כיף רב! כמה נפלא היה לשמוע ילדים רבים אשר אמרו בתום הקייטנה: "מה, זה כבר נגמר? לא נוכל להישאר עוד שבוע או שניים?"

- הודיה: תודה לאדון, להורים, לילדים, למארחים, למדריכים! בסוף, ההודיה היא עמוקה ומהדהדת! תודה לאדון אשר שמר עלינו והעניק לנו מתנות כה רבות כל יום ביומו. תודה לאדון אשר הראה לנו חזון העתיד. תודה להורים אשר נתנו בנו אימון ומסרו לידינו את האוצר היקר להם מכל: ילדיהם. תודה לילדים שבאו והשתתפו בפתיחות ובאהבה ולימדו אותנו כיצד לאהוב אותם. תודה לנזירות של דיר רפאת שחילקו איתנו את ביתם וטיפלו לנו במסירות וממשיכות להתפלל בעדנו יומיום... ותודה למדריכים אשר מסרו את עצמם במאה אחוזים על מנת לטפח באוצר שהאדון מסר לנו... טיפוח גופו בארצו!