חג יעקב הצדיק בקהילת ירושלים

חג יעקב הצדיק הוא חג חשוב לכנסיית ירושלים בכלל ולקהילות הדוברות העברית בפרט. יעקב הצדיק בהנחיית רוח הקודש ובאומץ לב פסק כיצד יהודים ובני אומות העולם יכולים להתכנס בקהילה אחת (ראה כאן אוות חג יעקב הצדיק). הפסיקה הזאת נתנה כיוון להתפתחות קהילת המאמינים בישוע כמקום שלום בין עם ישראל לאומות העולם הבאים יחד מסביב לשולחן האדון באמונה משותפת בישוע ובהשתתפות בסעודתו (ראה כאן אודות קשר יעקב הצדיק עם קהילותינו) .

באו חברים רבים אשר מילאו את הקפלה וכוהנים רבים הצטרפו לאב פיירבטיסטה מסביב לשולחן האדון. בתחילת התפילה, האב דוד, הממונה על הקהילות אמר: "לאב פיירבטיסטה לא אומרים ברוך הבא אלא ברוך השב, הרי הוא שב לבית שהוא הקים ולקהילה שהוא טיפח משך שנים".

בדרשתו, האב פיירבטיסטה ציין את חשיבות האחדות בין הדבר שאנו מדברים והמעשה שאנו עושים. אולם החשוב הוא שהעשייה בכוונה טובה חייבת להיות מחוברת לרצונו של האלוהים. אין אנו עושים את העשייה הטובה על מנת לרכוש כבוד לעצמנו ולא בגלל שפוחדים ממה אנשים יגידו. העשייה הטובה אינה אפילו תוצאה של זעקת הזולת. העשייה הפורה טובה במידה שהאלוהים עושה אותה באמצעותנו.

לאחר הדרשה ותפילות המאמינים למען קהילותינו וכל הנתונים בצרה, הובאה לעורך המיסה איקונה חדשה שהנציגות קיבלה מאת האח אנדריאה ברגמיני, נזיר איטלקי הלומד תיאולוגיה אצל הפרנציסקאנים ופוקד כבר שנים רבות את הקהילות הדוברות עברית. אנדריאה "כתב" איקונה המראה את יעקב הצדיק בקרב השליחים והזקנים בכנסת השליחים של ירושלים, המתוארת בספר מעשי השליחים פרק טו. במעמד החג, האב פיירבטיסטה בירך את האיקונה ובסוף המיסה תלה אותה על קיר הקפלה.

בסוף המיסה, החברים התכנסו בחצר לבלות יחד ולהאריך את השמחה של החג. תודה לכל מי שתרם לארגון החגיגה, לאב פיוטר, הממונה על קהילת ירושלים, לבני וחברי המקהלה, לאנדריאה והאח הפרנציסקאני אלברטו שסייע בידו, ובאופן מיוחד לאב פיירבטיסטה אשר שב אלינו לכמה רגעים להשתתף בשמחתנו.