החיים לאחר הלידה – המאמין אתה?

לצפייה בקליפ כאן

בבטן של אישה הרה, שני העוברים מנהלים שיחה. אחד מהם מאמין והשני אתיאיסט.

האתיאיסט: האם אתה מאמין בחיים לאחר הלידה?

המאמין: כמובן שאני מאמין. כולם יודעים שישנם חיים לאחר הלידה. אנחנו כאן כדי לגדול ולהתחזק די על מנת להתמודד עם מה שמחכה לנו שם.

האתיאיסט: שטויות! לא יכול להיות חיים לאחר הלידה! אתם מסוגלים בכלל לדמיין כיצד החיים כאלה יתנהלו?

המאמין: אינני יודע את כל הפרטים, אולם אני מאמין שישנו יותר אור, ואף ייתכן שנוכל להאכיל את עצמנו שם.

האתיאיסט: שטויות! זה בלתי אפשרי להאכיל את עצמנו! מגוחך! יש לנו את חבל הטבור שמאכילה אותנו כאן. אני רק רוצה לציין את זה דווקא לך: החיים לאחר הלידה אינם יכולים להתקיים, כי החיים שלנו, חבל והוא כבר קצרה מדי.

המאמין: אני בטוח שזה אפשרי. זה יהיה רק קצת שונה. אני יכול לדמיין את זה.

האתיאיסט: אבל אין אף אחד שחזר משם אי פעם! החיים פשוט מסתיימים עם הלידה. ולמען האמת, החיים הם רק סבל אחד גדול בחושך.

המאמין: לא, לא! אינני יודע איך יתנהלו החיים לאחר הלידה בדיוק, אבל בכל מקרה, נפגוש את אמנו והיא תדאג לנו!

האתיאיסט: אימא? אתה חושב שיש לנו אימא? אז איפה היא כאן?

המאמין: היא נמצאת בכל מקום סביבנו, אנו נמצאים בה! אנחנו עוברים בגללה והודות לה, אנחנו עוברים לחיות! בלעדיה, לא היינו קיימים.

האתיאיסט: שטויות! לא ראיתי שום אימא כזו, ולכן, אין כזאת.

המאמין: אני לא יכול להסכים איתך. למעשה, לפעמים, כשהכול נרגע, אנחנו יכולים לשמוע אותה שרה, להרגיש כיצד היא מלטפת את העולם שלנו. אני מאמין כי החיים האמיתיים שלנו תתחיל רק לאחר הלידה.

ומה אתה מאמין, קורא יקר?