צום הארבעים הקהילתי

הזמן של צום הארבעים הוא זמן של תפילה, ווידוי וימי התבודדות. בשנה הזאת, קהילת לטרון ביחד עם האב וויסוואב החליטה לעשות ימי התבודדות לא שגרתיים, כלומר - ימי צום קהילתי. מי שרצה להשתתף, בחר לעצמו יום בשבוע ומידת הצום. אחד בחר בצום על מים ולחם, אחר לא אכל בשר, מישהו תמך בכולם בתפילה מוגברת. כוונות התפילה השתנו מיום ליום: ביום שני – למען הנזקקים, ביום שלישי – למען השלום ומשפחותינו, ביום רביעי – למען קהילתנו וכוהננו, ביום חמישי – למען הנשים ההרות והאמהות, ביום שישי – יום הצום של כל הכנסייה, ובשבת – למען כהני דת ונזירים ונזירות.

היה לא קל, לפעמים אפילו קשה. אך עכשיו, במבט לאחור, זו הייתה בעת ובעונה אחת חוויית שמחה.

אנו מקווים שהצום והתפילה עזרו לנפשותינו, לקהילתנו ולכנסייתנו.