זיו: פרשת השבוע: פרשת נוח

מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם

הפרשה הזאת מספרת את סיפור מגדל בבל מיד לאחר סיפור המבול שמייצג בריאה חדשה. אנשי אותו הזמן, מפוחדים מהמאורעות שאירעו לדור הקודם (לפי אחד הפירושים, הם מצאו את עצמותיהם של אלו שמתו במבול), מחליטים להתאחד כדי לבנות מגדל שראשו יגיע לשמים, מגדל שיהווה סמל לכוחם ולעצמאותם. רעיון זה היה רעיון של נמרוד, שמרד באלוהים, והמדרש מדגיש את האלימות החבויה בו: ״אם נפל אדם ומת לא שמי' את לבם עליו ואם נפלה לבנה אחת היו יושבין ובוכין ואומרין אוי לנו אימתי תעלה אחרת תחתיה״ (פרקי דרבי אליעזר, כד). מסופר בתחילת סיפור מגדל בבל שהאנשים ״נסעו מקדם״. למילה ״קדם״ יש גם את המשמעות של ״מי שנמצא ממול״ או ״מי שקודם״, ז״א האל הבורא.

והוא ירד ובלבל את לשונותיהם, ועל אנשי הארץ להתפזר על פני האדמה… בתחילה נברא העולם בעשרה מאמרות שהוציאו את החיים בנתינת שמות לתוהו המקורי. ומיד בהיברא האדם, הוא ניצתווה למלא את הארץ (ראשית א:28). בניית המגדל מנוגדת למסלול הבריאה: במקום למלא את האדמה, לפרות ולרבות האדם בונה מעלה… הוא מסרב ללכת ולעזוב את מקומו. הוא מתנגד להבדלים וחי בעולם אחיד שבו הכל אותו הדבר.
לאחר בבל והפצת השפות, נגזר על בני האדם ללמוד אחד מהשני כדי ללמוד לתקשר. מעתה אי אפשר לתקשר מבלי ללמוד את שפת האחר, ורק בהקשבה והבנה דו-צדדית אפשר לבנות שלום. המילה ״אלימות״, בעברית באה מלשון ״אלם״ (כמו ״אילם״: זה שלא יכול לדבר)... ואכן זה הסירוב לדבר ולהקשיב שמוליד אלימות. הדיבור בורא ומביא אור. לאחר דור בבל, בסיני, ייתן שוב הבורא עשר מאמרות לעולם, דברי הבדלה ובריאה. עשרת הדברות שמשה קיבל בסיני מבדילות בין המותר והאסור, וההפרדה הזאת מאפשרת לנהל חיי חברה. בלב עשרת הדברות האלו אנו מוצאים את מצוות ההקשבה ועבודת האל היחיד.

מיד לאחר הסיפור הזה מופיע אברהם, העבד הנאמן שמקשיב תמיד לדברי האלוהים ומיישם אותם. הוא נפרד ממולדתו למען ארץ לא נודעת, הוא מקבל על עצמו להיות ״גר״ באר, הוא גר באוהל ולא במגדל, וזרעו ירבה ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים ויכסה את הארץ. שבת שלום.