כוהני הקהילות בהתבודדות על הר תבור

שנים עשר מבין הכוהנים עובדים במסגרת נציגות יעקב הצדיק לקתולים הדוברים עברית בישראל. עוד כוהן אחד, האב יואל סלבטרה, היה הכוהן הממונה על קהילת באר שבע והוא שב ארצה מאיטליה על מנת להנחות את ההתבודדות. כוהן אחר, האב ג'וס קומר, הוא כוהן הודי השוכן בקהילת שפאעמר, הלומד עברית והמעוניין לעבוד עם הקתולים הדוברים עברית והמהגרים בישראל.

נושא ההתבודדות היה חימישים שנה מאז הצהרת "זמננו" (נוסטרה אייטאטה"), מסמך המועצה הוותיקאנית השנייה אשר הגדיר את היחס של הכנסייה לדתות אחרות. האב יואל התמקד במיוחד על היחסים בין קתולים ליהודים. בחמש הרצאות קצרות, הוא ניתח מספר לא מעט של מסמכי הכנסייה:
- הצגה כללית של ההצהרה, אשר התמקדה על היחסים עם ההינדואיזם, הבודהיזם והאסלאם.
- הצגת הקטע מספר 4 בהצהרה העוסק ביחסים המיוחדים בין הכנסייה לעם ישראל.
- הצגה של כמה מהמסמכים שפורסמו בעקבות "זמננו" ובמיוחד המסמך של הוועדה ליחסים דתיים בין הכנסייה לעם ישראל בנושא יישום "זמננו" ואשר התפרסם בשנת 1974.
- הצגה של חלק מהנאומים של האפיפיורים יוחנן פאולוס השני ובנדיקטוס הששה עשר בנושא היהודים.
- הצגה של כמה מנאומיו וכתביו של האפיפיור פרנציסקוס בנושא היחסים עם עם ישראל.
לאחר כל הצגה, היה זמן להרהור אישי בשקט ולאחר מכן מפגש בקבוצות קטנות של ארבעה או חמישה כוהנים לדון במסמכים. הזמן של החלוקה היה עשיר מאוד.

ההתבודדות כללה זמן לתפילה אישית והכוהנים התכנסו יחד לתפילת בוקר, לסעודת האדון ותפילת ערבית ואף לארוחות שאכלו בצוותא. היה גם זמן לרגעי אחווה וחלוקה על מה הם חיים בשטח. הבוקר האחרון הוקדש למלאכת הנציגות ותכנון לשנה החדשה.

זמן זה הוא בעל ערך גדול ובמהלכו הכוהנים מצלחים לתדלק שוב על מנת לשוב לעבודתם בקהילות מלאי מרץ ושמחה.