זכור את יום השבת

במהלך ביקור ברומא, בכנסיית סן פייטרו במונטוריו אשר מקושטת בעבודות אומנות מפורסמות פרי ידיהם של אומנים איטלקים מהמאות ה-16 וה-17, ניתן לראות את ציור הקיר הנפלא של סבסטיאנו דל פיומבו (סביבות 1485 – 1547), "ישוע לבוש הדר". הציור המרהיב מזכיר לנו את פסוקי ספר הבשורה: "לְאַחַר שִׁשָּׁה יָמִים לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת כֵּיפָא וְאֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן אָחִיו. הוּא הֶעֱלָה אוֹתָם לְהַר גָּבוֹהַּ לְבַדָּם וְהִשְׁתַּנָּה לְעֵינֵיהֶם; פָּנָיו זָהֲרוּ כַּשֶּׁמֶשׁ וּבְגָדָיו הִלְבִּינוּ כָּאוֹר. לְפֶתַע נִרְאוּ אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ כְּשֶׁהֵם מְדַבְּרִים אִתּוֹ. הֵגִיב כֵּיפָא וְאָמַר אֶל יֵשׁוּעַ: "אֲדוֹנִי, טוֹב שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאן. אִם תִּרְצֶה אֶעֱשֶׂה פֹּה שָׁלוֹשׁ סֻכּוֹת, לְךָ אַחַת, לְמֹשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אַחַת." עוֹדוֹ מְדַבֵּר וְעָנָן בָּהִיר סָכַךְ עֲלֵיהֶם וְהִנֵּה קוֹל אוֹמֵר מִתּוֹךְ הֶעָנָן: "זֶה בְּנִי אֲהוּבִי אֲשֶׁר חָפַצְתִי בּוֹ; אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן." כְּשָׁמְעָם זֹאת נָפְלוּ הַתַּלְמִידִים עַל פְּנֵיהֶם וּפָחֲדוּ עַד מְאֹד" (מתי יז:1 – 6).

על פני לוחות האבן בידיו של משה המושטות לישוע, נוכל להבחין בארבע שורות כתובות בעברית. משה ברש, פרופסור באוניברסיטה העברית חקר את ציור הקיר וטקסט זה. במאמרו, "כתובות עבריות ביצירות אמנות של הרניסאנס" (ירושלים, 1967), הוא כתב שלמרות הפרספקטיבה המעוות את הכתב, ניתן לקרוא בבירור את הכתוב:

אנכי יי אלהיך

לא יהי לך אל [...]

אל תשא את שם

זכור את יום השבת

החידוש טמון בכתב בעברית אשר צויר על לוחות האבן. אין זו תופעה נפוצה בציור של הנושא הזה באומנות הנוצרית וזה מצביע על כוונה מיוחדת. בנוסף, ניתן לציין שהצייר אינו מעתיק את דברי עשר הדברות אלא מפרש אותן ובייחוד את ארבע הראשונות. משה ברש מסביר שסבסטיאנו דל פיומבו (או אחד מיועציו) ידע היטב את המשמעות העברית של הטקסט ועשה בזה שימוש מכוון.

בהתבוננות בציור הקיר של "ישוע לבוש הדר" ניתן לחוש את הדינאמיקה מלאת הכוח של האירוע: יראת התלמידים, כבוד האדון לבוש הדר, משה ואליהו המדברים איתו וניתן כמעט לשמוע את הקול מתוך הענן האומר: "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים. הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְהוָה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם פֶּן-אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת-הָאָרֶץ חֵרֶם" (מלאכי ג:22 – 24).

"וְיִשְׂמְחוּ כָל-חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ וְתָסֵךְ עָלֵימוֹוְיַעְלְצוּ בְךָ אֹהֲבֵי שְׁמֶךָ" (מזמור ה:11).