פורום מנהיגי דתות בישראל מבקרים במג'דל שמס

הביקור בכפר היה ממש מרגש. ראשית, הנחתנו זר פרחים על מגרש הכדורגל שבו התרחשה הטרגדיה. אחר כך הלכנו למשפחות הקורבנות להביע את תנחומינו. ובסוף אנו נפגשנו כל המנהיגים יחד כדי לדבר על הטרגדיה ועל ההתרשמות מהביקור ולהביע כמה מילות תפילה. אפשר לשמוע את זה בסרט המצורף.

באופן אישי, מה שהכי הרשים אותי היה ההתייחסות של הדרוזים, כל תושבי הכפר וגם משפחות הילדים שנהרגו. את הנעימות והשלום שזרמו מלבם, ואת הטוב והכרת התודה שקרנו מעיניהם, קשה לתאר. בדרך למג'דל שמס למדתי מדרוזי שגר בכפר מרוחק אחר שבאופן כללי הדרוזים לא מאמינים בחיים שאחרי המוות. למה שקורה עלי אדמות, כולל מוות טראגי של ילדים, הם מתייחסים כסוג של גורל, ואז כלום. אולי אני מבטא את זה מדי פשוט, אבל כך הבנתי את זה. אנו אומרים שאמונה בתחיית המתים מוסיפה כוח, משמעות, תקווה. כאשר פגשתי את הדרוזים האלה, ושוחחתי איתם, לרגע אחד לא חשבתי לדבר איתם על תחיית המתים. בהתבוננות בגישה שלהם, בהסתכלות לעומק המבט הפשוט והידידותי שלהם, חיזקתי את האמונה שלי, למדתי להיות בן אדם, קודם כל פשוט בן אדם, אחר כך בן אדם של אמונה, זו או אחרת. זאת הייתה חוויה מדהימה, אנושית, רוחנית, חברתית; מפגש עם נעימות אנושית טהורה, כמו גם אמונה מבוססת, שזורחת דרך העיניים, המילים, הגישה לזולת. אני באמת רוצה להביע תודה לאלוהים על המפגש עם אנשים כאלה, ולבקש שהברכה שהם נושאים בתוכם תיגע בעוד ועוד לבבות אנושיים, נשמות שמחפשות שלום ואהבה.