ימים ספורים לאחר חג המולד, הכנסייה זוכרת את המשפחה הקדושה, מרים העלמה, יוסף הצדיק והתינוק הרך ישוע.
יומיים לאחר חג המולד, הכנסייה זוכרת את יוחנן המבשר אשר כתביו הדגישו את מצוות האהבה של ישוע והאור שבא לעולם איתו.
יום לאחר החגיגה מלאת השמחה של חג המולד, הכנסייה זוכרת את הראשון שמת על קידוש השם בין בניה, סטפנוס הקדוש, אשר מת בסקילה בגלל אמונתו במשיח.

בחג המולד הכנסייה זוכרת את לידתו של ישוע המשיח. באמצע החורף, כאשר החושך והקור שולטים בעולם, האלוהים שולח את בנו כתינוק שנולד בבית לחם. נקבל אותו בזרועות פתוחות ובלב מלא שמחה. אב דוד מעיר על המקראות לחג.

בתשעה הימים לפניי חג המולד, מה-17 ועד ה-24 בדצמבר, הכנסייה מציינת תקופה מיוחדת של הכנה לחג. המקראות של ספר הבשורה מתמקדים באירועים הקודמים ללידתו של ישוע בבית לחם. האב דוד נויהאוז מעיר כאן כמה הערות אודות המקרא הראשון של התקופה: ספר היוחסין של ישוע במתי א: 1 – 17.

החג מנציח את הופעתה של מרים העלמה המבורכת בפני אינדיאני צעיר, חואן דיאגו, במקסיקו ב-1531.

ב-8 בדצמבר כל שנה, הכנסייה הקתולית חוגגת את החג של מרים, הטהורה משעת בריאתה. החג הזה תמיד נחגג בתקופת הצפייה. אבל מה משמעות החג?

ניקולאוס הקדוש, הגמון מהמאה הרביעי, הינו האיש ההיסטורי מאחורי הדמות העממית של "סנטה קלאוס".

סאבא הקדוש (439 - 532) הוא אחד הקדושים החשובים ביותר בארץ הקודש – נזיר ומייסד מנזרים מדבר יהודה.

פרנסיס קסבייר הקדוש הינו הפטרון של כל אלה הנשלחים בשליחות המשיח. הוא הגיע למזרח הרחוק חדור מסירות והתלהבות על מנת לחלוק את הבשורה והוא מת בסין.

שרל דה פוקו חזר בתשובה לאחר חיים רחוקים מאוד מאלוהים וחי שאר חייו כמתבודד וסגפן. לאחר מותו נוסדו קבוצות שונות של נזירים ונזירות על פי רוחניותו וביניהן האחים והאחיות הקטנים של ישוע שפעלו רבות בקהילותינו הקתוליות הדוברות עברית מאז היווסדן ועד עצם היום הזה.

ביום הזה הכנסייה זוכרת את מרי-אלפונסין ג'טאס, מיסדת מסדר נזירות המחרוזת, המסדר היחיד הקתולי שנוסד בארץ הקודש על ידי אישה מארץ הקודש.

ליאו הראשון, אפיפיור ומורה הכנסייה, שירת בראש הכנסייה הקתולית מ-440 ועד ל-461. הוא קיבל את הכינוי "הגדול" בגלל תרומתו החשובה לתולדות הכנסייה.

בכנסייה הקתולית, ב-9 בספטמבר זוכרים את חנוכת אחת מארבע הכנסיות הראשיות ברומא – הבזיליקה הלטראנית על שמותם של יוחנן המטביל ויוחנן המבשר. אולם היום הזה הינו חשוב גם בגלל אירועים אחרים החשובים לנו.

ביום הזה, כנסיית ירושלים זוכרת את כל הקדושים אשר חיו את חייהם ומסרו את העדות שלהם בארץ הקודש.

בראשון בנובמבר, הכנסייה הקתולית חוגגת את החג של כל הקדושים ןבשני בנובמבר את החג של כל הנפטרים. שני החגים האלה הינם קשורים אחד לשני.

נרציסוס הקדוש היה פטריארך בירושלים במאה השנייה.

מרים הבתולה המבורכת, אמו של ישוע המשיח, חייתה כאן בארצנו. כאן קבלה את המלאך שבישר שהיא תהיה לאם "בן העליון" מבלי שתדע איש. ישוע הצלוב מסר אותה כאם לתלמידו האהוב וכך היא הפכה להיות אם הכנסייה ובאופן מיוחד אם הכנסייה בארצה – ארץ ישראל.

ב-22 באוקטובר, הכנסייה הקתולית חוגגת את זכרו של האפיפיור יוחנן פאולוס ה-2 (1920-2005). תקופת כהונתו כאפיפיור (1978-2005) הייתה שופעת אירועים חשובים בעולם וכהונתו הייתה בין הארוכות ביותר בתולדות הכנסייה. יהודים וקתולים מוקירים את זכרו.

לוקס כתב אחד מארבעה ספרי בשורה אודות ישוע המשיח הנכללים בברית החדשה ואף צירף כרך שני אודות תולדות הקהילות הראשונות שהאמינו בישוע.