במקביל למדרש היהודי, גם המדרש הנוצרי ממלא את החסר הטקסט המקראי. כך עונה המסורת על השאלה: מי היא השומרונית שישוע פגש בבאר יעקב ליד שכם?

ב-19 במרץ הכנסייה הקתולית חוגגת את זכרו של יוסף, בעלה של מרים ואביו בעולם של ישוע המשיח, איש צדיק ומופת לחיינו.

ב-18 במרץ הכנסייה הקתולית זוכרת את בן ירושלים של המאה הרביעית, קירילוס הירושלמי.

פטריק הקדוש הינו הפטרון (הקדוש המגן) של אירלנד ואחד הקדושים האהובים ביותר בעולם הדובר אנגלית. הכנסייה חוגגת את חגו ב-17 במרץ.

החג נחוג ביום החמישי אחרי יום הראשון של הטריניטס (חג אלוהים אחד, אב, בן ורוח הקודש) מאז המאה ה-13. בקהילות ברחבי העולם נוטים להעביר את החג ליום ראשון כדי שהמאמינים יוכלו להשתתף בחג.

כדי להתכונן לחג התחייה, החג החשוב ביותר בחיי המאמין הנוצרי, הנוצרי מוזמן לשוב אל ה' בצום, בתפילה ובמעשים טובים. תקופת הצום היא למשך 40 יום.

כדי להתכונן לחג החשוב ביותר בלוח השנה הנוצרי - חג התחייה (הפסחא) - נוצרים צמים למשך ארבעים יום. תקופת צום הארבעים מתחיל ביום הרביעי של האפר.

במסורת הקתולית ה"קרנבל" מציין את התקופה שבה מפסיקים לאכול בשר כהכנה לצום הארבעים הקודם את חג הפסחא.

אחותנו גבריאלה מהנזירות הבנדיטיות בהר הזיתים שלחה לנו מאמר אודות סכולסטיקה הקדושה, אחות מייסד המסדר בנדיקטוס הקדוש. חגה חל ביום 10 בפברואר.

מאר מרון, נזיר מהמאה הרביעית, הינו מייסד הכנסייה המרוניטית שמרכזה היום בלבנון. הוא נודע בגלל חייו המופתיים, רוחניותו  והנסים שפעל.

האם ז'וזפינה בכיטה נולדה בדרפור שבסודאן ב-1869 והלכה לעולמה בסכיו (ויצ'נזה) אשר באיטליה ב-1947. הכנסייה הכירה בה כקדושה ב-2009 והיא הקדושה של סודאן.

לוציה מקהילת ירושלים כותבת לנו הסיפור המרתק של שמעון הזקן וחנה הנביאה המקבלים את פני ישוע כאשר הוריו מביאים אותו לבית המקדש. חגם נחוג יום אחרי חג הבאתו של ישוע לבית המקדש.

ב-2 בפברואר הכנסייה הקתולית זוכרת את הבאתו של ישוע לבית המקדש על ידי הוריו כאשר היה בן 40 יום.

אנטוניוס הגדול, כפי שמכונה במסורת הכנסייה, היה נזיר מצרי במאה הרביעית ונודע כאב חיי הנזירים.

ביום הראשון אחרי חג התגלותו של ישוע (האפיפניה), הכנסייה הקתולית חוגגת את טבילתו של ישוע בירדן.

בית לחם ממשיכה להיות במוקד גם היום בשעה שהנוצרים האורתודוקסים חוגגים את חג המולד. אנחנו מאחלים גם להם חג שמח!

חג ההתגלות נחוג ב-6 בינואר או ביום א' השני לאחר חג המולד. החג הינו יום זיכרון לביקור חכמי המזרח שבאו להשתחוות לישוע המשיח, התינוק הרך, בבית לחם.

ה-1 בינואר הינו יום מיוחד בלוח השנה הנוצרי אולם לא בגלל שהוא היום הראשון של השנה האזרחית.

בשעה שנולד ישוע, המלך הורדוס החליט לטבוח את כל ילדי בית לחם אשר היו מתחת לגיל שנתיים. הכנסייה זוכרת את הילדים התמימים האלה ב- 28 בדצמבר.
ימים ספורים לאחר חג המולד, הכנסייה זוכרת את המשפחה הקדושה, מרים העלמה, יוסף הצדיק והתינוק הרך ישוע.