דרשת האפיפיור בפתיחת הסינודוס

היום, ישעיהו הנביא וספר הבשורה משתמשים באותו הדימוי של כרם ה'. כרם ה' הוא חלומו, החלום שהוא מטפח ובו משקיע כל אהבתו, ככורם אשר דואג לכרמו. הכרם הוא חי וצומח וזקוק לדאגה רבה!

חלומו של האל הוא עמו. הוא נטע אותו וטיפח אותו עם סבלנות ואהבה נאמנה על מנת שהעם יהיה לעם קדוש, עם המצמיח פירות של צדק בשפע.

ברם, בנבואה עתיקת הימים ואף במשלו של ישוע, חלומו של האל משתבש. ישעיהו מספר שהכרם שאותו כה אהב וטיפח בדאגה הוציא "בְּאֻשִׁים" (ישעיהו ה:2. 4), האל קיווה "לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח (עוון) לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה" (פסוק 7). בספר הבשורה, אלה הם הכורמים עצמם אשר משבשים את תוכניתו של האדון: הם נכשלים במילוי תפקידם אבל חושבים רק על תועלתם.

במשלו של ישוע, הוא מפנה את דבריו לראשי הכוהנים ולזקני העם, במילים אחרות הוא מדבר עם "המומחים", המנהלים. להם באופן מיוחד האל הפקיד את חלומו, את עמו, כדי שהם יטפחו אותו, ידאגו לו ויגנו עליו מחיות השדה. זהו תפקיד המנהיגים: לטפח את הכרם בחרות, יצירתיות ועבודה קשה.

אולם ישוע מספר לנו שאותם הכורמים השתלטו על הכרם. מתוך חמדנות וגאווה הם ניסו לעשות איתו על פי רצונם ובדרך הזאת מנעו מאלוהים להגשים את חלומו לעמו שבו בחר.

פיתוי החמדנות נוכח תמיד. אנו רואים אותו אף בנבואת יחזקאל הגדולה אודות הרועים (פרק לד) אשר עליה דיבר אוגוסטינוס הקדוש בדרשותיו הנודעות אשר אותן קראנו לא מזמן בתפילת השעות. חמדנות לכסף ולשלטון. וכדי להשביע את החמדנות הזאת, רועים רעים מניחים משאות בלתי נסבלים על כתפי אחרים והם לא מזיזים אצבע על מנת לעזור (ראה מתי כג:4).

גם אנחנו, בסינודוס הבישופים, מוזמנים לעבוד למען כרם האדון. מטרת אספות הבישופים המתכנסים בסינודוס אינה לדון ברעיונות יפים וחכמים או לבחון ולגלות מי האינטליגנטי ביותר... מטרתן היא לטפח טוב יותר את כרם האדון ולדאוג לו על מנת לעזור לאדון להגשים את חלומו, תוכנית האהבה לעמו. במקרה לפנינו, האדון מבקש מאתנו לדאוג למשפחה, אשר הייתה מאז ומתמיד חלק אינטגראלי של תוכנית האהבה לאנושות.

גם אנחנו חשופים לפיתוי "ההשתלטות" על הכרם בגלל החמדנות הנוכחת תמיד בבני אדם. חלומו של האלוהים מתנגש תמיד עם הצביעות של חלק מעבדיו. גם אנחנו מסוגלים "לשבש" את חלומו של האלוהים עם ניכשל ולא ניתן לרוח הקודש להוביל אותנו. הרוח מעניקה לנו את החוכמה אשר גוברת על כל ידע ומאפשרת לנו לעבוד בנדיבות עם חירות אמיתי ויצירתיות ענווה.

אחיי, להצליח בתפקיד טיפוח הכרם ודאגה לו, לבבנו ושכלנו חייבים להיות ממוקדים בישוע המשיח, כפי שאומר שאול השליח, דרך "שְׁלוֹם אֱלֹהִים הַנִּשְׂגָּב מִכָּל שֵׂכֶל" (אל הפיליפים ד:7). בדרך הזאת, מחשבותינו ותוכניותינו תתאמנה את חלומו של האלוהים: לעצב עם קדוש השייך לו המצמיח פירות מלכות האלוהים (ראה מתי כא:43).

לצפייה בפתיחה כאן