ב-22 באוקטובר, הכנסייה הקתולית חוגגת את זכרו של האפיפיור יוחנן פאולוס ה-2 (1920-2005). תקופת כהונתו כאפיפיור (1978-2005) הייתה שופעת אירועים חשובים בעולם וכהונתו הייתה בין הארוכות ביותר בתולדות הכנסייה. יהודים וקתולים מוקירים את זכרו.

john_paul_ii_kotel_a

קרול יוסף ווייטיווה נולד בעיירה הפולנית וודוביצה, כ-50 ק"מ מקראקוב ב-18 במאי 1920. ב-1942, מודע שהאדון קורא אותו לכהונה, הוא החל את לימודיו במכללה לפרחי הכהונה בקראקוב אשר פעלה במחתרת. הוא הוסמך ככוהן בקראקוב בשנת 1946. לאחר הסמכתו, הוא השלים לימודי תיאולוגיה וקיבל תואר הדוקטורט ברומא ב-1948. הוא שב למולדתו ושירת ככוהן בקהילות שונות בקראקוב ואף ככוהן ממונה על הסטודנטים. לאחר מכן היה פרופסור לתיאולוגיה ומוסר ואתיקה חברתית במכללה לפרחי הכהונה בקראקוב ובפקולטה לתיאולוגיה באוניברסיטת לובלין.

ב-1958, הוא מונה בישוף עוזר בקראקוב וב-1964 הפך להיות ארכיבישוף העיר. הוא השתתף באופן פעיל מאוד במועצה הוותיקנית השנייה. האפיפיור פאולוס ה-6 מינה אותו לתפקיד חשמן (קרדינל) ב-1967.

ווייטיווה נבחא כאפיפיור ב-16 באוקטובר 1978 ואימץ לעצמו את השם יוחנן פאולוס ה-2. הוא היה האפיפיור הראשון הלא איטלקי מאז המאה ה-16. הוא היה אפיפיור דינמי מאוד ופעל ללא מעצרים כשליח בכל העולם. הוא ערך 104 ביקורים מחוץ לגבולות איטליה ו-146 ביקורים באיטליה עצמה. הוא ביקר בארץ הקודש בשנת 2000 ונפגש עם המנהיגים הירדנים, הישראלים והפלסטינים ואף עם ראשי הדתות היהודים, המוסלמים והנוצרים הלא קתוליים. חיבתו לצעירים הובילה אותו כאשר יסד את ימי הנוער העולמיים. בה בעת דאגתו למשפחה קיבלה ביטוי ביוזמת מפגשי המשפחה העולמיים אשר החלו ב-1994.

האפיפיור יוחנן פאולוס ה-2 נפל קרבן לניסיון התנקשות בחייו בשנת 1981. הוא שיחק תפקיד מכריע בסיום המשטר הקומוניסטי בפולין ושאר ארצות אירופה המזרחית. הוא עודד בהצלחה רבה את הדיאלוג עם העם היהודי ואף עם בני דתות אחרות והזמין אותם למפגשי תפילה למען השלום, בייחוד בעיר אסיזי. תחת פיקודו, הכנסייה התכוננה לחגיגות המילניום בשנת 2000.

לקראת סוף חייו, יוחנן פאולוס ה-2 סבל ממחלות שונות ולא היה יכול למלא את תפקידו ולבסוף הלך לעולמו ב-2 באפריל 2005. האפיפיור פרנציסקוס הכיר בו כקדוש בכנסייה הקתולית ב-27 באפריל 2014.

לצפייה בסרט "קרול –החלק ה-1" כאן

לצפייה בסרט "קרול –החלק ה-2" כאן