חג הקדוש יוחנן ה-23 – ה-11 באוקטובר

הבן הבכור במשפחת עיקרים בסוטו אל מונטה, ליד ברגמו בצפון איטליה, אנג'לו ג'וזפה רונקלי התגאה תמיד במוצאו. כשהיה פרח כהונה, אימץ את הרוחניות הפרנציסקאנית. לאחר הסמכתו לכהונה, הוא שב לרומא על מנת להשלים לימודיו במשפט הכנסייה. הוא עבד כמזכיר לבישוף, כמורה לתולדות הכנסייה במכללת פרחי הכהונה וכמו"ל העיתון של ההגמוניה שלו.

ב-1925 הוא החל את שירותו כדיפלומט לכס הקדוש ושירת ראשית כל בבולגריה ולאחר מכן בטורקיה ובצרפת (מ-1944 ועד 1953). במהלך מלחמת העולם השנייה הוא התיידד עם ראשי הכנסייה האורתודוקסית. הארכיבישוף רונקאלי הציל אלפי יהודים שנמלטו מהכיבוש הנאצי בזמן שירותו בטורקיה. השואה השפיעה עליו עמוקות וכאשר נבחר להיות אפיפיור הוא היה נחרץ בדעתו ליזום שינויים מרחיקי לכת על מנת לעצב מחדש כיצד הכנסייה מתייחסת לעם היהודי.

הוא נבחר כחשמן ומונה לתפקיד פטריארך וונציה ב-1953. חודש לפני יום הולדתו ה-78 הוא נבחר להיות האפיפיור ואימץ את שמו של יוחנן, אביו ופטרון הקתדרלה של רומא, הקדוש יוחנן לטראנום. הוא השקיע את כל כולו בעבודתו אולם הוא לא לקח את עצמו ברצינות יתר. חוש ההומור שלו היה ידוע לכול. הוא נפגש עם מנהיגי העולם הפוליטיים והדתיים. ב-1962, השקיע מאמץ רב לפתור את המשבר של הטילים בקובה.

האיגרות המפורסמות ביותר שחיבר הן: אם ומורה (1961) ושלום עלי אדמות (1963). האפיפיור יוחנן הגדיר את טון המועצה הוותיקנית השנייה אשר חנך ב-1962 באומרו: "הכנסייה תמיד התנגדו לטעויות אולם בזמן הזה הכנסייה מעדיפה להשתמש בתרופת הרחמיים מעל לתרופת הנוקשות". פגישתו עם ההיסטוריון היהודי הצרפתי, ז'ול איזאק, עזרה לגבש את דעתו ואת ההתפתחותיות בימי המועצה. "תורת הביזיון" כלפי העם יהודי נידונה להיעלם ובמקומה האפיפיור ועוזריו החלו בהגדרת "תורת מתן כבוד" לעם היהודי. כסימן לשינויים אלה, במפגש עם משלחת יהודים כאשר היה אפיפיור, יוחנן ה-23 ירד מכס האפיפיור לקראת היהודים ואמר להם: "אני יוסף אחיכם".

אנו מכבדים את זכרו של האפיפיור יוחנן ומבקשים את תפילותיו למען ריפויי מתמשך והעמקת האימון ביחסים בין יהודים לבין קתולים.