גברתנו אשת חיל: תחנות ייסורי ישוע

תחנות ייסורי ישוע
ג'וזף קפל (דרום אפריקה)

מבוא

ציורים אלה הם דו-ממדיים במכוון. אני מגדיר אותם כאיקונות מודרניות. מה שיש על פני השטח חשוב לי ובכן אני משתמש בצבעים שטוחים, אזורים מחוספסים, קצוות חדים וקווים.

הפרצופים הם הצורה העיקרית של ביטוי ולעתים קרובות הם צבועים בצבעים לא טבעיים, בהתאם למצב הרוח שאני רוצה ליצור בתחנה. הצבעים שאני משתמש בהם מהווים ביטוי של רגש מבחינתי.

כולי תקווה שהצופים יפתחו פרשנויות משלהם בכל תחנה ובכך יוכלו להעמיק את הרהוריהם.

חלק מהתמונות יזעזע אולם אני מקווה שזה יוביל להבנה עמוקה יותר של ייסוריו של ישוע.

1. ישוע נדון למוות

ישוע מקשיב בשעה שפילטוס דן אותו למוות. הצלב כבר חלק מקיומו ומשתלב לתוך הבניין שמאחוריו.

פילטוס מסתכל על ישוע בבוז. הוא מוצג כמחוסר ביטחון באשמתו של ישוע והוא רוחץ את ידיו כדי להרחיק את עצמו מגזר הדין. הוא לבוש בתלבושת ראוותנית ואילו ישוע לבוש בצניעות.

הפנים באמצע הציור מייצג את הקהל המגנה את ישוע.

2. ישוע לוקח על עצמו את הצלב

ישוע זועק בכאב כאשר הצלב מוצב על כתפיו.

הדמות בדומה לרוח מעל לישוע מסמלת את העובדה שהאנושות משוחררת מחטאיה בשעה שהוא נוטל על עצמו את צלבו.

הפנים המביעים התעללות מצד הימין מייצגים את הקהל העוקב אחר ההליכים.

3. ישוע נופל לפעם הראשונה תחת עומס הצלב

ישוע מועד ונופל.

העיר הבוערת ברקע מייצגת את מה שהאנושות הנופלת והחוטאת הביאה על עצמה.

ברם, ישוע יקום שוב וגאולת האנושות מובטחת.

4. ישוע נפגש עם אמו

רגע של צער וכאב עמוקים ביותר.

על רקע סוער, ישוע מסתכל מטה ורואה את אמו האבלה בשעה שהיא מושיטה את ידה לנחם אותו. קוצים אדומים נוקבים את גופו של ישוע ומסמלים את כאבו הפיזי והנפשי החריף.

5. שמעון הקירני מסייע לישוע לשאת את צלבו

משמאל, ישוע יוצא מהחושך, וחש הקלה בגלל הסיוע של שמעון.

ישוע מרים את עיניו אל אביו בהודיה, וממשיך להגיש את צלבו עבור חטאי העולם.

מימין, שמעון, בעולמו שלו, חסר הבנה אך מקבל את הצלב. הצלב מסומן על ידי הצורות הלא מוגדרות בין הדמויות.

6. וורוניקה מנגבת את פניו של ישוע

ורוניקה, לובשת צעיף ראש קל דעת, מזנקת מתוך הקהל ומנגבת את פניו המותשות של ישוע. היא לא התכוונה להיות מעורבת, אך זה היה אקט של אהבה. הבד נראה ככמעט תלווי על פניו ודמותו מוטבעת עליו.

7. ישוע נופל לפעם השנייה

ישוע מתרסק באלימות נגד אובייקט בצד הדרך. בחלקו העליון של הציור, חייל כועס צועק ומתעלל בו, כי בנפילתו, ישוע מבזבז את זמנו.

ישוע מרים את עיניו בייסוריו, ידו מנסה לחסום את גופו בנפילה. צורות לא מוגדרות הדומות לקוצים מנקבות את פניו ומראות את אלימות הנפילה.

8. ישוע פוגש את בנות ירושלים

הנשים מסתכלות בהלם ואימה בישוע הנושא את צלבו. הן מייצגות נשים מאומות ומשכבות חברתיות שונות. פניו של ישוע מראים את התשישות הנגרמת ממה שהוא חווה, אולם הוא חש דאגה לנשים אלה.

9. ישוע נופל לפעם השלישית

ישוע מזנק ארצה והצורות והצבעים דוחפים חזק כלפי מטה.

שני הפרצופים בפינה הימנית העליונה מייצגים את אנשי העולם המתנגשים אחד בשני, הזקוקים לתורתו של ישוע והקרבת הגאולה שלו.

הציור מנסה להעביר את המסר שעלינו ללכת בעקבות המופת שלו ולאסוף את עצמנו ולא לתת למצוקה להתגבר עלינו.

10. מפשיטים את ישוע

מפשיטים את בגדי ישוע בצורה אלימה כל כך שנפתחים שוב פצעיו מההלקאה. חוסר הכבוד הכרוך בהשפלה פומבית זו נראה על פניו.

הצלב עובר דרך ישוע, המסמל את קבלת מצבו.

מימין הציור, דמות בלבוש מלא, עם ברדס, מסכה וכיסוי עיניים, מדגישה את יכולתנו להסתתר מאחורי חזית, ואילו ישוע אין לו אמצעי להסתיר את ערמו.

11. תולים את ישוע על הצלב

אני בחרתי שלא להציג את תקיעת המסמרים בפועל, אלא את פניו של ישוע המראות את האלימות הנוראה של הרגע הזה, כשהוא זועק בייסורים בשעה שהמסמרים חודרים לתוך ידיו ורגליו. הקוצים החדים, החוצים את הציור, נותנים ביטוי לכאב העצום.

משמאל בחלק העליון של הציור, השמיים הפכו אדום לוהט נוכח עוול זה. מימן בחלק העליון, נראים שני פרצופים, הראשון אסיר, הקשור בתיל, המסמל את האנושות, אסירת חטאיה, והשני כסוי עיניים, מסמל את אלה אשר הם עיוורים מבחינת הדת וישוע. שניהם ישוחררו מכל חטאיהם על ידי הקרבתו.

12. ישוע מת על הצלב

ברקע הציור שמיים מאוד דרמטיים. השמש מוצגת כדיסק שחור, המייצגת שלוש שעות החשכה בזמן מותו של ישוע. בחלק האחורי ניתן להבחין בחורבן בית המקדש, המייצג את חוסר ההבנה של אלה שחשבו שבית המקדש ייחרב במקום גופו של ישוע. תאורה ורודה וקוץ וורוד החודר אל תוך גופו של ישוע קושרים חוסר הבנה זו עם אמרתו: "הִרְסוּ אֶת הַהֵיכָל הַזֶּה וּבִשְׁלוֹשָׁה יָמִים אָקִים אוֹתוֹ" (יוחנן ב:19).

פני האבל של מרים נראות בפינה הימנית התחתונה של הציור.

13. מורידים את ישוע מהצלב

מרים מחזיקה את הגוף השבור של בנה. צעיף מונח על צד אחד של פניה בניסיון להסתיר את צערה. פניו מראות תשישות אלא אף הקלה שקטה של משימה שהוגשמה.

הקו האדום העובר על גופו מציין את הסבל שהוא ספג.

ברקע צלב ריק המצביע על העולם ועל כל הצלבים שנישאים על ידי המין האנושי המתייסר.

14. מניחים את ישוע בקבר

ישוע שוכב בקבר. אובייקט בדומה לשמש גדולה מרחף מעליו, המציין את התחייה שתתקיים בקרוב.

מחוץ לקבר שומר עומד עם חיוך ערמומי על פניו, מתעלם לחלוטין מהאירוע שעומד להתרחש.

15. ישוע קם לתחייה

הציור הזה מייצג את הרגע הראשון של תחייה; עיניו של ישוע פתוחות לרווחה ורואות לא רק את אור העולם אלא אף אור השמיים. פיו פתוח לנשימה הראשונה שלו. ההילה הצהובה הבהירה מקיפה לא רק את ראשו אלא עוברת על פניו.

משמאל תיאור גרפי של שמש עולה. בחלק התחתון, המוות נוצח ומתכרבל ומת.