ג'וזפה ג'ירוטי יוכרז מבורך

הנזיר הדומיניקאני היה בין כ-1500 כוהנים נוצרים, נזירים ונזירות אשר נספו במחנה הריכוז בדכאו. הוא נכלא שם בגלל התנגדותו למשטר הפשיסטי ולרדיפות הנאצים נגד היהודים. האפיפיור פרנציסקוס הזכיר אותו בדרשתו בקבלת הקהל השבועית ביום ד, ה-23 באפריל 2014. האפיפיור אמר שהוא "נרצח כמעשה של שנאה נגד האמונה במחנה הריכוז הנאצי בדכאו. מתן העדות שלו היה בגדר גבורה ומותו על קידוש השם יוכל לעורר את הרצון לדבוק יותר ויותר במשיח ובבשורה בקרב רבים.

הוא נולד בקרב משפחה ענייה ב-1905 באלבה, איטליה. הוא הוסמך לכהונה במסדר הדומיניקאני ב-1930. בין השנים 1932 ל-1934, הוא למד את כתבי הקודש בבית ספר המיוחד ללימודי מקרא של הדומיניקאנים בירושלים. הוא שב אל מולדתו איטליה על מנת ללמד את כתבי הקודש ואף פרסם ספר אודות ספרי החוכמה. ב-1939 נאסר עליו ללמד בגלל דעותיו האנטי-פשיסטיות אשר נודעו ברבים. ב-1943, עם כיבוש איטליה בידי הנאצים, נעצרו היהודים והאב ג'ירוטי ניסה לסייע בידם. אולם הוא נעצר בעצמו ב-1944 באשמת "סיוע ליהודים" והועבר למחנה הריכוז דכאו מקום שבו נספה כתוצאת התעללות ומחלה. הוא הלך לעולמו ב-1 באפריל 1945 ועל שפתיו דברי ספר ההתגלות "מרנא-תא, בוא האדון ישוע!"