האפיפיור פרנציסקוס על התפילה
בראיון שיצא לאור ב-20 בספטמבר 2013, האפיפיור פרנציסקוס מדבר על תפילה. המראיין הוא האב אנטוניו ספדרו הישועי.
אני שואל את האפיפיור על דרך התפילה המועדפת עליו.
"אני מתפלל את תפילת השעות בכל בוקר. אני אוהב להתפלל עם מזמורי התהילים. אז, מאוחר יותר, אני עורך מיסה. אני מתפלל את תפילת המחרוזת. מה שאני מעדיף באמת זאת השתחוויה [לפני גוף המשיח] בערב, בה אפילו דעתי שלי מוסחת ואני חושב על דברים אחרים או אפילו נרדם תוך כדי תפילה. בערב אם כן, בין שבע לשמונה בערב, אני נשאר לפני לחם החיים לשעה של השתחוויה. אבל אני מתפלל נפשית גם כשאני מחכה לרופא השיניים או בזמנים אחרים במהלך היום."
"תפילה בשבילי תמיד מלאה בזיכרון, בהיזכרות, אפילו הזיכרון של ההיסטוריה הפרטית שלי או של מה שהאדון עשה בכנסייה שלו או בקהילה מסוימת. בשבילי זהו הזיכרון עליו מדבר איגנציוס הקדוש [מלויולה, מקים המסדר הישועי] בשבוע הראשון של התרגילים הרוחניים במפגש עם המשיח הצלוב הרחום. אני שואל את עצמי: 'מה עשיתי בשביל המשיח? מה אני עושה בשביל המשיח? מה עליי לעשות בשביל המשיח?' זהו הזיכרון עליו מדבר איגנציוס ב'הרהור כדי לחוות אהבה אלוהית', כשהוא מבקש מאתנו להיזכר במתנות שקיבלנו. אבל מעל הכול, אני גם יודע שהאדון זוכר אותי. אני יכול לשכוח אותו, אבל אני יודע שהוא מעולם לא שוכח אותי. לזיכרון תפקיד מהותי בליבו של ישוע: זיכרון החסד, הזיכרון שמוזכר בספר דברים, זיכרון מעשי אלוהים שהם המקור לברית בין אלוהים לעם. זהו הזיכרון שעושה אותי לבנו ועושה אותי לאב גם כן."
