דברי האפיפיור למשלחת היהודית

אחים גדולים יקרים, שלום (נאמר בעברית)!

בברכה זו, היקרה גם למסורת הנוצרית, אני שמח לקבל את פני משלחת הנציגים של הוועידה היהודית הבינלאומית להתייעצויות בין-דתיות.

אני מקדם בברכה את הקרדינל קוך, כמו גם חברים ונושאי משרות אחרים בוועדה ליחסים דתיים עם היהודים, עמם המשכתם לנהל דו-שיח קבוע במשך למעלה מארבעים שנה. עשרים ואחת הפגישות שהתקיימו עד היום עזרו, ללא ספק, לחזק את ההבנה ההדדית ואת קשרי החברות בין יהודים לקתולים. אני יודע שאתם מתכוננים לפגישה הבאה באוקטובר שתתקיים במדריד ושהנושא שלה יהיה אתגרים לאמונה בחברה בת-זמננו. תודה לכם על מחויבותכם לכך!

בחודשים ראשונים אלה של כהונתי, הייתה לי זה מכבר ההזדמנות לפגוש אישים חשובים בעולם היהודי, אך זוהי הפעם הראשונה בה דיברתי עם קבוצה רשמית של נציגי ארגונים יהודיים וקהילות יהודיות. לכן, אין אני יכול שלא להזכיר את שנאמר בחגיגיות במועצת הוותיקן השנייה בפסקה הרביעית של ההכרזה בזמננו, שכן בשביל הכנסייה הקתולית הוא נשאר נקודת מפתח חשובה ביחסים עם העם היהודי.

בטקסט של המועצה, הכנסייה מכירה בכך ש"ראשית אמונתה ובחירתה נמצאת אצל האבות, משה והנביאים". וביחס ליהודים, הכנסייה מזכירה את תורתו של פאולוס, שכתב ש"אֵין הָאֱלוהִים מִתְחָרֵט עַל מַתְּנוֹתָיו וְעַל בְּחִירָתוֹ" ושגינה, כמו כן, שנאה, רדיפה ואת כל סוגי האנטישמיות. מתוקף שורשינו המשותפים, נוצרי לא יכול להיות אנטישמי!

העקרונות הבסיסיים המובעים בהצהרה התוו את הדרך למודעות מוגברת ולהבנה הדדית בה צעדו בעשורים האחרונים יהודים וקתולים, דרך שקודמיי בתפקיד עודדו ביותר, הן במחוות חשובות והן בפרסום סדרת מסמכים שנועדו להעמיק את ההגות בבסיס התיאולוגי של היחסים בין יהודים לנוצרים. זהו מסע שעליו עלינו, ללא ספק, להודות לאלוהים.

לאחר שאמרתי זאת, זהו רק הפן הגלוי ביותר של תנועה שלמה שניתן למצוא כאן וברחבי העולם כולו, כפי שאני יודע מניסיון אישי. בשנותיי כארכיבישוף של בואנוס איירס, היה לי העונג לשמור על יחסי חברות כנים עם מנהיגי העולם היהודי. דיברנו תכופות על הזהות הדתית שלנו, על דמות האדם המופיעה בכתובים ועל הדרך בה ניתן לשמר בחיים את המודעות לאלוהים בעולם המחולן עתה בדרכים רבות. נפגשתי עמם במספר הזדמנויות כדי לדון באתגרים שיהודים ונוצרים ניצבים בפניהם. אולם, מעל הכול, כחברים, נהנינו איש מחברת רעהו, כולנו יצאנו נשכרים באמצעות מפגש ודו-שיח וקיבלנו זה את פניו של זה, מה שעזר לנו לצמוח הן כבני אדם והן כמאמינים.

כך קרה גם בהרבה מקומות אחרים בעולם, ויחסים חבריים אלה הם, בצורה מסוימת, הבסיס לפיתוח דו-שיח רשמי יותר. לכן, אני מעודד אתכם ללכת בדרך זו ולנסות, כפי שאתם כבר עושים, לערב את הדורות הצעירים. האנושות זקוקה לעדותנו המשותפת למען מתן כבוד לגבר ולאישה שנבראו בצלם אלוהים ובדמותו, ולמען השלום שהוא בראש ובראשונה מתנת האלוהים. כפי שאמר הנביא ירמיה: "כִּי אָנוכִי יָדַעְתִּי אֶת-הַמַּחֲשָׁבות אֲשֶׁר אָנוכִי חושֵׁב עֲלֵיכֶם נְאֻם-יְהוָה מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלא לְרָעָה לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה" (כט:11).

במילה זו –שלום– אני מסיים את דבריי, בבקשה מכם לתפילותיכם ובהבטחה לתפילותיי.