חג המולד על פי המסורת הפיליפינית

העם הפיליפיני מחכה כל שנה בצפייה דרוכה לעונת חג המולד. זאת העונה לבקר במולדת ורבים ממהגרי העבודה שבים הביתה לבלות את החג עם יקיריהם. צערים וזקנים יחד מתרגשים לקראת החג. כולם יחד משתתפים בקישוט בתים ומקומות עבודה ותולים את פנס החג המיוחד (המכונה "פרול") והאורות הצבעוניים. מתכוננים למסיבות העונה, קונים ועוטפים את המתנות מבשלים את תבשילי החג לחלוק עם קרובים וחברים ונוסעים לכל רחבי המדינה לבקר יקרים ולחגוג איתם את החג.

בפיליפינים, רוח החג מתחילה להיות מורגשת כבר בחודש ספטמבר. ניתן לשמוע את שירי החג בקניונים, בבתי העסק, בבתים ואף בכיכרי העיר והגנים הציבוריים. כמובן, בתי העסק מוצאים את הדרכים לקדם עסקיהם בעונת החג. כל העם, זקנים וצעירים, מצפים בשמחה לחג. כיצד מתכוננים?

- החגיגות יוצאות לדרך באופן פורמאלי עם ההשתתפות בראשון תשע המיסות אשר נערכות לפני השחר – סדרת המיסות מכונה "סימבנג גאבי". החגיגות מסתיימות עם המיסה ביום א הראשון של ינואר – חג ביקור שלושת המלכים. המיסות המוקדמות מזכירות לנו את השורשים החקלאים של העם. המבשרים הראשונים ערכו מיסות אלה מוקדם בבוקר על מנת לאפשר לכולם להשתתף. (בישראל מיסות אלה נערכות מאוחר בלילה על מנת לאפשר למהגרי העבודה להשתתף). אם בבוקר אם בלילה, בתום התפילה נערכת סעודה עם מאכלים פיליפינים מסורתיים.

- לפיליפינים, מה שמסמל את החג הוא הפנס מבמבוק בצורת כוכב המכונה "פרול" אשר נגזר מהספרדית. הפנס רמז לכוכב אשר הנחה את החכמים מהמזרח אשר הגיעו לבית לחם. ניתן למצוא את הפנס תלוי מחוץ לבתים ולאורך הרחובות. עשיית הפרול היא ביטוי לאמונה המשותפת והתקווה.

- רוב הפיליפינים אשר גדלו במדינה זוכרים היטב את מסורת ה-"פנגנגרולינג" – שירת שירי החג. הילדים יוצרים בעצמם את הכלים המוזיקאליים – טנבורים עשויים פקקי בקבוקים מאלומיניום, תופים עשויים פחיות מכוסות פלסטיק - ומסתובבים בשכונה לשיר שירים מסורתיים לשכנים.

- עוד מסורת שלא מפספסים היא ה-"נוצ'ה בואנה" (הלילה הטוב). בליל ה-24 בדצמבר, ליל החג, עורכים ארוחה מפוארת, בדרך כלל, בתום מיסת חצות. העם הפיליפיני אוהב לאכול ובמעמד הזה הם מתיישבים ליד שולחנות עמוסים בשפע מעדנים.

שיהיה לנו חג שמח!