סוף-השבוע הרביעי של המשפחות בטבריה

לאחר תום יום הטיול בסוסיתא ובטבחה, ביום ו, ה-30 בנובמבר ובשבת, ה-1 בדצמבר 2012, משפחות המייצגות את כלל הקהילות הקתוליות הדוברות עברית בישראל התכנסו באכסניית "קזה נובה" בטבריה, הסמוכה לכנסיית טבריה המקומית, הקדוש שמעון כיפא (פטרוס). במקום שוב התקבלו בחום ובידידות על ידי חברי הקהילה החיים במקום , קהילת קוינוניה יוחנן המטביל. יותר מ-75 איש השתתפו בסוף-השבוע, מחציתם מבוגרים ומחיצתם ילדים.

יום ו בערב הוקדש למבוא כללי לסוף-שבוע והכרות בין המשתתפים. המבוגרים נפגשו עם האב דוד והילדים החלו את פעילויותיהם עם קיריל מבית הנציגות בירושלים שנעזר על ידי שינייד וליובה מקהילת טבריה. רוב המשתתפים בטיול במהלך היום היו עייפים מדי להמשיך בדיון ובכן המבוגרים הצטרפו לילדים לראות סרט.

הדיונים החלו באופן רציני בשבת בבוקר לאחר תפילת בוקר וארוחת בוקר. האב דוד הסביר מה יהיה נושא היום אולם קודם לכן העלה כמה נושאים כלליים לדיון. בייחוד, הקדישו זמן לדיון בקייטנות הקיץ ומחנה הילדים בתקופת פסחא בשנת 2013. לאחר מכן האב דוד הציג בזמן קצר את הספר הרביעי לשיעורי דת, הפעם ספר מאוד שימושי, "הכר אתל סעודת האדון".

האב דוד הסביר שנושא היום הוא: בשנת האמונה, כיצד יכולה משפחה ליצור את הנסיבות שבהן ילדיהם ייפגשו עם ישוע? לאחר מבוא קצר, ובו הדגיש האב דוד את ייחוד ההקשר שלנו ושאסור לחשוב שלבוא לכנסייה עם הילדים יספיק מבחינת עיצובם הרוחני. האב דוד ניסח שלוש שאלות וחילק את הקהל לשלוש קבוצות על מנת לדון בשאלות אלה:

- מה אנו עושים בבית על מנת לייצור את הנסיבות שבהן ילדינו לומדים להתפלל ולהיות מודעים לנוכחות ישוע?

- האם אנו מנצלים את ההזדמנות שבאה מהחברה היהודית הישראלית שבה אנו חיים בהיות יום אחד בשבוע שבת ויום פחות לחוץ שבו ניתן להביא נושאים רוחניים בפני הילדים ושאר בני המשפחה?

- האם אנו מתכוננים ומכינים את ילדינו לפני ההגעה לכנסייה להשתתף במיסה?

הדיון בשאלות אלה בקבוצות המצומצמות יותר המשיך עד שעת ארוחת הצהריים. בישיבת אחר הצהריים, כל חברי הקבוצות התכנסו והביאו בפני האספה הכללית את פירות הדיונים על מנת להבין את ההבנה ולהמשיך בדיון. באופן ברור היה מתח בין האידיאל של העניין והמציאות הלחוצה, היומיומית אשר חיים בה. יישום האידיאל לעיתים קרובות אינה אפשרי במלואו אולם המשפחות הביעו התרגשות בפני האפשרויות ושכנוע פנימי שעלינו לנסות על פי יכולתנו. מצדו, האב דוד הדגיש שאין זה תפקידו לכפות דברים אלא לפתוח את האופקים ולעורר מודעות.

בתום יום מלא ומרגש, המשפחות הביעו תודה על קיום סוף השבוע וקבעו תאריך למפגש הבא. הנושא שיעלה לדיון יהיה כיצד להתכונן למיסה עם המקראות וכיצד להתפלל עם המקראות יחד עם הילדים. נושא זה נראה מתאים כהמשך הדיון בפורום זה.

תם סוף-השבוע במיסה חגיגית בכנסיית שמעון כיפא הקדוש בטבריה לרגל יום א הראשון בתקופת הציפייה. האב דוד ערך את המיסה יחד עם האב יוסף, הממונה על הקהילה הדוברת עברית בטבריה, האב סרגיי, הממונה על הקהילה הדוברת רוסית בצפון והאב סימון-פייר. הכנסייה הייתה מלאה והשמחה הייתה גדולה בדרכנו אל חג המולד.