יום הקהילות בחג הסוכות


בשבת, חול המועד סוכות, ה-6 באוקטובר 2012, התקיים המפגש של הקהילות הקתוליות הדוברות עברית בדיר רפאת, בסמוך לבית שמש.

כ-200 חברים מכל הקהילות הדוברות עברית והדוברות רוסית התכנסו בדיר רפאת, בסמוך לבית שמש, ליום קהילות. היום הזה מהווה הזדמנות להתכנס יחד ולשיר את תהילות ה' וכך היה גם השנה. תודתנו לכל אלה שהכינו את היום ובמיוחד אלה שהכינו את המוסיקה שליוותה את היום – בני, האב רפיק וקרי סטינה מירושלים, מרים, לודה ולנה מחיפה וכל האחרים שעזרו בכל מיני דרכים.

rafat1

היום החל עם סעודת האדון – תפילה חגיגית במיוחד השנה בגלל שבמהלכה חבר חדש הצטרף לגוף המשיח. מריאן ודניאל מקהילת באר שבע ביקשו להטביל את בנם העולל הרך מיכאל ביום הזה. ההורים והסנדקים, מריאנה ורפול, אף הם מקהילת באר שבע התקבלו בתחילת המיסה ובקשו באופן רשמית את הטבילה עבור מיכאל הקטן.

rafat2

האב דוד התמקד בדרשתו על מצוות השמחה בחג הסוכות. השמחה היא פרי האמונה – המאמין יודע שהוא אינו לבד בעולם ומי שעומד איתו מעניק לו חיים וכל טוב. הוא הזכיר שבעוד כמה ימים תתחיל "שנת האמונה" בכנסייה ואנו מוזמנים להעמיק את אמונתנו במהלך השנה הקרובה. באותו המעמד אנו חוגגים את חמישים שנה מאד כינון מועצת הוותיקן השנייה – אשר פתחה את הכנסייה לעולם המודרני ואף הובילה ליחס חדש עם העם היהודי.

מיד לאחר הדרשה, טקס הטבילה אירע. מיכאל התנהג כמלאך למופת והקהל השתתף בתפילה בהתלהבות. מיכאל הוטבל, הולבש בלבן והסנדק קיבל עבורו את אור המשיח.

rafat3

בהגשת המנחות, הילדים הביאו נרות ופרות ואף סמלים של עמל הנציגות בשנה שחלפה – עותק של העיתון "קול רינה", ספר הלימוד "הכר את החגים" והדיסק החדש עם מוסיקת הקהילה – כל אלה פרי קציר השנה.

לקראת סיום התפילה, האב דוד קרא לדניאל ולמתי לבוא ולקבל את הברכה למתגייסים לצה"ל. סביבם עמדו חבריהם מקבוצת הנוער והזכירו את כל אלה שהתגייסו השנה מכל הקהילות. לאחר מכן, האב דוד בירך את הציור שהובא מוורשה כתרומה לבית הקהילה בחיפה – אמנו של הגטאות. הציור של פסל מרים המשקיף מעל לגטו וורשה הוא סמל של הניצחון על הרע. הציור הובא על ידי כוהן מוורשה אשר מכהן בכנסייה שבה נמצא פסל מרים מגטו וורשה – פסל שעמד באחד הכנסיות ליהודים קתולים בגטו (אודות היהודים הקתולים בגטו וורשה כאן). בסוף, לדברי שיר של שושנה, האב דוד בירך את מריאן ודניאל, הורי מיכאל.

rafat4

לאחר התפילה, הקהל הרים כוס לשנה החדשה עם התקווה שהיא תהיה שנת אמונה על פי רוח הכנסייה. החברים התפזרו בחצר המנזר ובחדר האוכל על מנת לאכול ארוחת הצהריים שהביאו איתם. זה היה הזמן להסתובב ולהתעדכן, לפטפט, לחדש קשר וליצור קשרים חדשים.

בשעה שתיים, שוב התכנסו והתחלקו לשתי קבוצות אשר התחלפו בשעה הקרובה. בשעה שקבוצה אחת שיחקה מגוון משחקים, בהנחיית האב אפולינרי והאב פיוטר, קבוצה אחרת נכנסה לאולם קטן לשמוע אודות בית גרטרוד לוקנר בנהריה – בית אבות שנוסד על ידי אלישבע המקר מקהילת חיפה (לקריאה אודות הבית כאן) – מפיה של מנהלת הבית כיום, מרתה, מקהילת חיפה. בנוסף שמע הקהל באולם דיווח מפיהם של הצעירים מקבוצת "פרח המדבר" אשר נסעו לטייזה, המנזר בצרפת, בחודשי הקיץ.

rafat5

תפילת הסיום התרכזה בציור "אימנו של הגטאות" שהובא מפולין במיוחד למעמד הזה. האב רומן מקהילת חיפה סיפר מעט אודות תולדות הציור – הכנסיות בגטו וורשה שבהן התפללו היהודים הקתולים שנספו עם שאר היהודים בשואה. האב יוסף, מכנסיית קתרינה הקדושה בוורשה, קרא תפילה למרים בפני הציור.

נפרדו מהמקום לקראת שעות הערב. המקום הזה, מנזר למרים, הוא מוקדש לתפילה למען השלום. המקום מוכר מאוד לילדי הקהילות כי כאן הם מבלים את ימי הקייטנות בפסחא ובקיץ. תודה לנזירות שקיבלו אותנו כה יפה ובחג שלהן – ברונו הקדוש.

שוב בילו הקהילות יום מרגש ביחד – יום של שמחה אשר יחזק ויעודד את חברי הקהילות לחיות כעדים לשמחת התחייה.

לעזור לנו צור קשר ותיקן ניוז בעברית להקשיב לסעודת האדון לשמור על בטחון הילדים


© 2020 Saint James Vicariate for Hebrew Speaking Catholics in Israel