מכתביו של הקדוש ווינסנט דה פול

לא עלינו לשפוט את העניים על פי לבושם או הופעתם החיצונית ולא על פי יכולתם השכלית מפני שלעיתים קרובות הם אינם משכילים ואינם בעלי נימוס. להפך, אם תראו את העניים לאור האמונה אזי תבינו שהם ממלאים את מקומו של בן האלוהים אשר בחר להיות עני. אכן, בייסוריו, נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים, סכלות לגויים ושערורייה ליהודים, הוא הראה שעליו לבשר את העניים בדברים אלה: "לְבַשֵּׂר עֲנָוִים שְׁלָחַנִי". לכן, עלינו להיות באחדות דעים ולחקות את המשיח, לטפל בעניים, לנחמם, לסייע בידם ולהנחותם.

המשיח בחר להיוולד עני ולקח לעצמו עניים להיות תלמידיו. הוא בעצמו נהיה משרת העניים וחילק את מצבם כך שעלי דבריו, כל טוב או כל רע שנגרם להם הוא מחשיב שנעשה לו. מאחר שאלוהים אוהב את העניים, הוא אף אוהב אוהבי העניים. בשעה שאוהבים מישהו אוהבים כמוכן את מי שאוהב או משרת אותו. לכן אנו מקווים שאלוהים יאהב גם אותנו בגלל אהבתנו לעניים. אנו מבקרים אצלם, ומתאמצים לדאוג לחלשים והנתונים בצרה. כך אנו חולקים את סבלם ויחד עם השליח (שאול) נהפכים אנו הַכּל לְמַעַן הַכּל. עלינו לשאוף להיות מעורבים לעומק בדאגות ובחרדות של רעינו ולהתפלל שאלוהים ישרה בנו חמלה ורחמים וימלא את לבנו.

שרות העניים מעודף על כל עניין אחר ועלינו לקיים שירות זה מבלי להתמהמה. אם בשעת תפילה, ישנו צורך להביא תרופה או סיוע לעני, לך ועשה את הנחוץ במצפון שקט והעלה את המעשה כתפילה. אל נא תחוש באי נחת או בתחושת חטא כי לא השלמת את תפילותיך בגלל שירות העני כי עבודת האל לא הונחתה הצידה ולא קרתה שום הפרעה בשעה שעבודה אחרת הושלמה.

לכן, אם יצאת מהתפילה על מנת לסייע בידו של עני, זכור – עשית מעשה זה למען האלוהים. לצדקה זכות קדימה על כל החוקים ועלינו לנטות לעשותה מעל לכל דבר אחר. היא כגבירה אצילית ועלינו לקיים את מצוותה. הבה נשלים את שירותנו לעניים בהתלבות יתרה בלבנו. הבה נחפש כל אלה שננטשו כי הם ניתנים לנו כאדונים ומפקדים.