חג אנדרו קים טייגון וחבריו – ה-20 בספטמבר

חג השוהדים (המרטירים) הקוריאנים מנציח את זכרם של דורות הקוריאנים אשר מתו על קידוש השם ורובם עמאים (אנשים מן המניין שאינם כוהנים). הנצרות באה לקוריאה מיפן בימי הפלישה היפנית למדינה בשנת 1592. מספר קוריאנים קיבלו אז טבילה וייתכן בידי חיילים יפנים נוצרים. אולם, קוריאה דחתה כל קשא עם העולם החיצון ובכן כניסתה של הנצרות נעשתה בקושי רב. ברם, ספרות נוצרית כן הגיעה וכאשר בא כוהן קתולי סיני למדינה, הוא מצא ארבעת אלפים נוצרים שלא ראו מימים כוהן.

אנדרו קים טייגון היה הכוהן הראשון ממוצא קוריאני ונהרג על קידוש השם בשנת 1846, זמן קצר לאחר הסמכתו לכהונה. הוא היה בן לזוג קוריאני אשר התנצר ואביו, אגנציוס קים, אף הוא נהרג על קידוש השם ב-1839 והוכרז כמבורך ב-1925. לאחר טבילתו, אנדרו נסע למקאוו בסין. לאחר שש שנות לימודים, הוא הצליח לחזור לקוריאה. באותו השנה הוא עבר את הים הצהוב לשאנגהי ושם הוסמך לכוהן. בשיבתו לקוריאה, הוא נעצר, עבר עינויים ולבסוף ערפו את ראשו.

פאול צ'ונג הסנג היה שליח עמאי כאיש נשוי וכאשר היה בן 45 אף הוא נהרג על קידוש השם.

בעת ביקורו בקוריאה ב-1984, האפיפיור יוחנן פאולוס ה-2 הכריז על קדושתם של אנדרו ופאול יחד עם 98 קוריאנים ו-3 כוהנים שליחים צרפתים אשר מתו כשוהדים בין השנים 1839 לבין 1867. ביניהם היו בישופים וכוהנים אולם לרוב הם היו עמאים: 47 גברים ו-45 נשים.