התייעצות הלסינקי: הצהרת ברלין 2012 אודות התורה

התייעצות הלסינקי אודות ההמשכיות היהודית בגוף המשיח
הצהרת ברלין – 2012
(ה-3 ביולי 2012)

התקיים המפגש השלישי של התייעצות הלסינקי אודות ההמשכיות היהודית בגוף המשיח בברלין, גרמניה, בין ה-29 ביוני ל-3 ביולי 2012. בהסתמכותם על ההצהרות שהוציאו לאור בשנתיים האחרונות (ראה המסמך מכנס הלסינקי כאן ומכנס פריז כאן), חוקרים יהודים מצרפת, גרמניה, ישראל, רוסיה, הממלכה המאוחדת, וארצות הברית, המשתייכים למסורות שונות, ביניהן הקתולית, האורתודוקסית, הפרוטסטנטית, והמשיחית, העמיקו את היחסים ההדדיים ביניהם והתקדמו עוד צעד בדיוניהם בסוגיות מכריעות המתייחסות לחייהם של יהודים בגוף המשיח.

נושא ההתייעצות השנה היה "יהודים מאמינים בישוע והתורה". ההרצאות בכנס הדגישו את העושר הפרדוקסאלי של התורה ועומקה והדרך שבה קיומה בישוע מחזק אותה ולא מבטל את תוקפה המתמשך. בעקבות הכנס, חברי ההתייעצות התכנסו וניסחו את ההצהרה המשותפת הבאה:

אנו, חברי התייעצות הלסינקי, עדים לתופעה חדשה של מאמינים יהודים בישוע אשר עומדים על זהותם היהודית ומבחינים במשמעותה התיאולוגית. אנו מודעים יותר ויותר לקשר החיוני בין זהות זאת לבין התורה, מציאות דינאמית אשר עיצבה את חיי העם היהודי במהלך מסעו ההיסטורי. יותר ויותר אנו ניצבים מול האתגר להבין לעומק את משמעותה המתמשכת של התורה לאור הבשורה בקרב חייו של גוף המשיח.

האופי המורכב של הקיום היהודי משקף את האופי הרבגוני ואף פרדוקסאלי של התורה. התורה הינה התגלות האל ההיסטורית לעם ישראל ואף חלונו של עם ישראל לנצח האל עצמו; אמת נמסרת אחת ולתמיד ואף תהליך של גילוי המתחדש בכל דור; מעצבת מוסדות אנושיים ואף סוד הסדר הקוסמי; החלטיותו של דבר האל ואף יחסיותה של פרשנות האדם; אות שבריר של טקסט כתוב ואף רוחו הנצחית; ציון דרך של ייחודיות עם ישראל וגורלו ואף חוכמה לכלל אומות העולם.

מתקופה קדומה, נוצרים רבים לא תפסו את אחדותה הפרדוקסאלית של התורה. הם נטו להגביל את תוקפה למה שזיהו כ-"מצוות מוסריות" ודחו מה שהגדירו כמנהגים "אזרחיים" או "טקסיים", אשר היוו את הבסיס לחיים היהודיים. השקפתם לתורה הוגדרה דרך זווית ראייה דואליסטית לרוב: חסד מול חוק, המציבה כניגודים אמונה מול מעשים. כך הם העלימו עין מערכה התמידי של התורה.

המחקר המודרני השליך אור על הקשרו היהודי של ישוע ותנועת המאמינים בו. מחקר זה מציב אתגר בפני הבנתה הנוצרית המסורתית של התורה ומחדשת את ההערכה החיובית למשמעותה. רבים כיום מכירים בעובדה שישוע, שאול (פאולוס) והתלמידים היהודים הראשונים של ישוע שמרו את מצוות התורה. למציאות ההיסטורית הזאת השלכות תיאולוגיות מרחיקות לכת.

אנו, כמאמינים יהודים בישוע, מכירים בקשר המיוחד המאחד אותנו עם תורת עם ישראל. בקרב הכנסייה, קשר זה עם תורת עם ישראל מעיד לעובדה ש-"אֵין הָאֱלוהִים מִתְחָרֵט עַל מַתְּנוֹתָיו וְעַל בְּחִירָתוֹ" (אל הרומים יא:29). ישוע אף אמר: "אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ אֶת הַנְּבִיאִים; לא בָּאתִי לְבַטֵּל כִּי אִם לְקַיֵּם" (מתי ה:17). אנו מאמינים שלתורה תוקף מתמשך גם בשעה שישוע מקיים אותה. יתר על כן, אנו רואים בישוע את התורה אשר לובשת בשר ודם, חוכמת האב השמימי הנצחית בבשר אדם. ישוע לבדו חי את התורה במלואה והוא קורא לתלמידיו ללכת בעקבותיו.

אנו, כמאמינים יהודים בישוע, עוברים תהליך של גילוי משמעותו של קשר זה והשלכותיו הקונקרטיים, קשר שאנו חווים בצוותא. אנו מוצאים את עצמנו בהקשרים כנסייתיים נוצריים או קהילתיים יהודיים מגוונים. לכל אחד הבנתו המיוחדת של מהוות שמירת מצוות התורה והגדרתה. בינינו ישנם כאלה הקובעים ששמירת מצוות כגון השבת, החגים היהודיים והכשרות מהווה מרכיב חיוני לנאמנות לתורה. ברם, כולנו מבינים שניסיוננו לחיות כתלמידי ישוע באופן מוחלט (בהתאם לתורתו כפי שהיא באה לידי ביטוי בדרשה על ההר למשל) מהווה עיקרון מכונן לשמירת התורה. מעבר לכך, אנו כולנו מבינים את נאמנותנו לתורת עם ישראל כמחויבות לקדם את המודעות לשורשיים היהודיים של הכנסייה.

בעיצומו של הגישות השונות, במהלך דיונינו והיותנו יחד חיווינו את הכוח הדינאמי, המאחד של המשיח המתגלה כתורה. נמשיך להרהר בתפקידה של התורה בחיינו וכך נגדל בצוותא כיהודים וכתלמידי ישוע. תקוותנו הינה שתובנות אלה ימצאו הד אצל יהודים אחרים המאמינים בישוע ואנו מזמינים אותם להצטרף אלינו במסענו.

חברי ההתייעצות:

בוריס בלטר (רוסיה)
ז'אק דוכאן (ארצות הברית)
ריצרד הרבי (בריטניה)
מרק קינזר (ארצות הברית)
האב אנטון לוי (פינלנד)
ליסה לודן (ישראל)
דוד נויהאוז (ישראל)
סווטלאנה פניץ (רוסיה)
ולדימיר פיקמן (גרמניה)
ג'ניפר רוזנר (ארצות הברית)
דומיניק רובין (רוסיה)