האב יואניס מרנגוס הישועי: חסיד אומות העולם

ג'ררדו סייאס נולד בסלוניקי בשנת 1932. בני משפחתו היו נתינים איטלקים ועל כן, כשהנאצים הגבירו את רדיפות היהודים ב-1942, הצליחו לעזוב את העיר. במהלך החודשים הבאים, הוקם הגטו בסלוניקי, ובאביב 1943 החלו גירושי 43 אלף היהודים לאושוויץ והקהילה היהודית העתיקה חרבה.

משפחת סייאס הצליחה להגיע לאתונה, שהייתה עדיין תחת שלטון איטלקי. ברם הביטחון היחסי לא ארך ימים – בספטמבר 1943 השתלטו הגרמנים על כל שטחי יוון, ומשפחת סייאס הייתה שוב בסכנת חיים. ההורים החליטו שלמען שלום המשפחה עדיף להתפצל. האב מצא מחבוא בכפר שהיה תחת שליטת המחתרת היוונית (ELAS). האם מצאה מקלט אצל משפחה, וחיפשה מקום בטוח לבנם בן ה-11. היא החליטה לבקש את עזרתו של מכר אביה, כוהן דת בקתדראלה הקתולית על שם דיוניזיוס הקדוש. בקתדראלה פגשה את הכוהן הישועי, יואניס מרנגוס, אשר הסכים להחביא את ג'ררדו אצלו במנזר. הוא הבטיח להחזיר את הילד להוריו בתום המלחמה, ורק במידה שלא ישובו לקחתו, יחנך את הילד לקראת כניסה למסדר הישועי.

ג'ררדו נלקח אל קהילת הישועים ברחוב מיכאל וודה 28 באתונה, והוא הוצג בפני כולם כבן אחיו של האב מרנגוס. מלבד מרנגוס רק אח אחד בקהילה, ניקולאוס קסנתקיס, ידע את הזהות האמיתית של הילד היהודי. הילד שימש עוזר ליד המזבח בכנסייה, אולם האב מרנגוס שמר על הבטחתו ולא עשה כל ניסיון להשפיע על הילד להמיר את דתו.

ג'ררדו נשאר במנזר במשך יותר משנה ולא קיים קשר כלשהו עם בני משפחתו. "הוא היה לי כאב וכאם וכמורה רוחני, וגם היה לי למורה מעולה" כתב ג'ררדו סייאס בעדותו ל"יד ושם". "בנוסף לחינוך הדתי שקיבלתי ממנו, ושיעורי המתמטיקה שנתן לי האב פיליפוס, זכיתי ממנו להשכלה רחבה. הישועים נודעים בהשכלתם הכללית הרחבה".

לאחר השחרור, הוריו של ג'ררדו באו לקחת אותו הביתה. אולם הילד היה כה קשור לאב מרנגוס שלא רצה לעזוב את המנזר. היה זה הכוהן ששכנע אותו לחזור למשפחתו.

בניסיון לגרום לבנם לשכוח את המנזר ואת הנזירים, לא הזכירו הוריו של ג'ררדו את האב מרנגוס, אך בדיעבד התברר לו שהם שמרו על קשר עם אותו איש שהציל את בנם. רק כאשר התבגר, הרשו לו לבקר אצל האב מרנגוס. מאותו רגע, הכוהן הקתולי הפך להיות ידיד המשפחה ונכח בכל האירועים המשפחתיים והחגים הדתיים, וג'ררדו ביקר אצלו לעיתים קרובות. כאשר האב מרנגוס הלך לעולמו ב-1989 בגיל 88, ג'ררדו חש כיתום שאיבד את אביו.

ב-7 במרץ, 2010, לאחר מותו, האב מרנגוס הוכר כחסיד אומות העולם.