האפיפיור יוחנן פאולו ה-2 המבורך


אנו מפרסמים תרגום לא רשמי של הטקסט שהוכן להכרזת האפיפיור יוחנן פאולוס ה-2 כמבורך ב-1 במאי 2011.

jpii_beatification

קרול יוסף ווייטילה, אשר נבחר להיות אפיפיור ב-16 באוקטובר 1978, נולד בוודוביצה (פולין) ב-18 במאי 1920. הוא היה הבן השני בין שני ילדים שנולדו לקרול ווייטילה ואמיליה קשורובסקה. אימו הלכה לעולמה ב-1929. אחיו הבכור, אדמונד, רופא במקצועו, הלך לעולמו ב-1932 ולאחריו אף אביו, מפקד בצבא, שנפטר ב-1941. בגיל 9, קרול קיבל את ההוחדה הראשונה ובגיל 18 את רז חתימת הקודש.

לאחר שסיים את לימודי התיכון בוודו ביצה, הוא נרשם כסטודנט באוניברסיטת יגיולוניאן בקרקוב ב-1938. בעקבות הכיבוש הנאצי וסגירת האוניברסיטה ב-1939, קרול הצעיר היה חייב להתפרנס מעבודה בכור ובבית חרושות כימיקאלי על מנת לא להיות בין המגורשים לגרמניה.

החל מ-1942, הוא חש קריאה לכהונה והתחיל לפקוד בחשאי את הלימודים במכללה לפרחי הכהונה המחתרתי בקרקוב שאותה ניהל הארכיהגמון החשמן אדם סטפן ספייחה. באותה התקופה, היה בין יוזמי התיאטרון המחתרתי "רפסודיה". בתום המלחמה, הוא המשיך את לימודיו במכללת פרחי הכהונה בקרקוב, אשר נפתחה מחדש, ולאחר מכן בפקולטה לתיאולוגיה באוניברסיטת יגיולוניאן עד להסמכתו לכהונה בקרקוב ב-1 בנובמבר 1946.

החשמן ספייחה שלח אותו לרומא ושם המשיך את לימודיו לדוקטוראט בתיאולוגיה (1948) שהוענק לו בעקבות כתיבת מחקר אודות אמונה ומעשים אצל הקדוש יוחנן של הצלב. בתקופה הזאת הוא בילה את ימי החופשה בעבודה עם מהגרים פולנים בצרפת, בלגיה והולנד.

ב-1948, הוא חזר לפולין והיה עוזר לכוהן הקהילה בנייגוביץ, ליד קרקוב ולאחר מכן בכנסיית פלוריאן הקדוש באותה העיירה. ככוהן הסטודנטים עד 1951, הוא המשיך ללמוד פילוסופיה ותיאולוגיה. ב-1953, הוא הגיש עבודת מחקר לאוניברסיטה הקתולית בלובלין בכותרת: "הערכת האפשרות להתקין אתיקה נוצרית על סמך השיטה האתית של מקס שילר". לאחר מכן הוא מונה פרופסור לתיאולוגיה מוסרית ואתיקה במכללת פרחי הכהונה בקרקוב ובפקולטה לתיאולוגיה בלובלין.

ב-4 ביולי 1958, האפיפיור פיוס ה-12 מינה אותו בישוף עוזר בקרקוב הנושא בשם בישוף אומבי. הוא הוסמך כבישוף בידי הארכיהגמון אוז'ניוש באז'ק ב-28 בספטמבר 1958 בקתדראלת וואוול (קרקוב). ב-13 בינואר 1964, האפיפיור פאולוס ה-6 מינה אותו ארכיהגמון קרקוב ושנים מעטות לאחר מכן, ב-26 ביוני 1967 הוא מינה אותו אף חשמן. ווייטילה השתתף במועצת הוותיקן השנייה (1962 – 1965) ותרם תרומה מהותית בניסוח החוקה "שמחה ותקווה" (Gaudium et Spes). טרם בחירתו לאפיפיור, הוא השתתף בחמישה סינודוסים (אספת בישופים).

הוא נבחר להיות אפיפיור ב-16 באוקטובר 1978. ב-22 באוקטובר הוא החל את שליחותו כרועה הכנסייה האוניברסאלית. האפיפיור יוחנן פאולוס ה-2 נסע לקיים 146 ביקורים פסטוראליים באיטליה וכבישוף רומא הוא קיים ביקורים ב-317 מתוך 332 הקהילות בעיר. 104 נסיעותיו האפוסטוליות ברחבי העולם, המהוות ביטוי להשגחתו על הכנסייה בכללותה כיורשו של שמעון כיפא.

בין המסמכים החשובים ביותר שכתב ישנם: 14 אינציקליקות, 15 אקסורטציות אפוסטוליות, 11 חוקות אפוסטוליות ו-45 איגרות אפוסטוליות. הוא אף כתב כתובים רבים אחרים הכוללים 5 ספרים: "לעבר את סף התקווה" (אוקטובר 1994), "מתנה ורז: בשנה ה-50 להסמכתי לכוהן" (נובמבר 1996), "טריפטיכיה (תמונה תלת-לוחית) רומאית: הרהורים" (מרץ 2003), "קומו, נלך לדרכנו" (מאי 2004) ו-"זיכרון וזהות" (פברואר 2005).

האפיפיור יוחנן פאולוס ה-2 השגיח על 147 הכרזות של מבורכים, ובהן נמנים 1338 מבורכים, ובכן על 51 הכרזות של קדושים, ובהן נמנים 482 קדושים. הוא עמד בראש 9 אספות של חשמנים ומינה 231 חשמנים חדשים (כולל אחד בחשאי) ואף כינס 6 אספות של כל החשמנים. החל מ-1978, הוא כינס 15 אספות של הסינודוס ו-6 סינודוסים רגילים (1980, 1983, 1987, 1990, 1994 ו-2001) ובנוסף אספה יוצאת דופן (1985) ועוד 8 אספות מיוחדות (1980, 1991, 1994, 1995, 1997, 1998, ו-1999).

ב-13 במאי 1981, נפל האפיפיור יוחנן פאולוס ה-2 קורבן לניסיון התנגשות בחייו בכיכר פטרוס הקדוש. יד האם של מרים הצילה אותו ולאחר תקופת החלמה ארוכה, הוא סלח לתוקפו. כהודיה על ההצלה, הוא הגביר את עבודתה למען הכנסייה בנדיבות של גיבור.

השגחתה האבהית באה לידי ביטוי בשעה שיצר אזורי שיפוט חדשים ואף הוציא לאור נוסחים חדשים של החוק הכנסייתי לכנסייה הלטינית ואף לכנסיות המזרחיות. בעידודו את עם האלוהים, הוא יזם רגעים חזקים של רוחניות כגון שנת הגאולה, שנת מרים ושנת סעודת האדון וכמוכן את היובל הגדול של שנת 2000. הוא משך את הדור הצעיר ביוזמת "ימי הנוער העולמיים".

מספר האנשים שנפגש איתם היה לשיא בהשוואה עם כל קודמיו: יותר מ-17 מיליון איש פקדו את קבלות קהל המאמינים בימי רביעי (והוא קיים מעבר ל-1160 מפגשים כאלה). בנוסף היו קבלות קהל מיוחדות למאמינים ועוד סדרי תפילה אחרים (במשך היובל הגדול ב-2000 הגיעו שמונה מיליון צליינים). מיליונים אחרים נפגשו איתו במסעותיו ברחבי איטליה וברחבי העולם. הוא קיבל אצלו שליטים רבים וקיים 38 ביקורים רשמיים. בנוסף קיים 738 קבלות פנים או מפגשים עם ראשי מדינה ועוד 246 מפגשים עם ראשי ממשלה.

האפיפיור יוחנן פאולוס ה-2 הלך לעולמו בארמון הוותיקן ב-2 באפריל 2005 בשעה 21.37, בליל השימורים של יום א השני של פסחא (יום א של רחמי האלוהים, חג שהוא בעצמו התקין). הוא נקבר ב-8 באפריל במערת הווטיקן לאחר לוויה רבת משתתפים בכיכר פטרוס הקדוש.

ביום א של רחמי האלוהים, ה-1 במאי 2011, ברוך (בנדיקטוס) ה-16 מכריז עליו כמבורך.

jpii_beatified

לעזור לנו צור קשר ותיקן ניוז בעברית להקשיב לסעודת האדון לשמור על בטחון הילדים


© 2020 Saint James Vicariate for Hebrew Speaking Catholics in Israel