חג האם ושבעה בניה שמתו על קידוש השם – ה-3 באוגוסט


בימי המלך אנטיוכוס אפיפאנס הרביעי (שנות 175 – 163 לפני לידת ישוע המשיח), נגזרו על היהודים גזרות קשות בניסיון המלך להכחיד את האמונה באלוהי ישראל והחיים על פי תורת משה. ספר מכבים ב, ספר שאינו נכלל בתנ"ך אולם נשמר כחלק מהמקרא הנוצרי, מתאר את הסבל של עם ישראל בימים אלה.

זוכרת המסורת היהודית את הניצחון של יהודה המכבי ואחיו על צבאות מלך אנטיוכוס בחג החנוכה, הזוכר את נס שמן הזית בשעת החנוכה מחדש של בית המקדש לאחר טיהורו מעבודת האלילים שכפה על העם המלך הרשע. אולם במקרא הנוצרי ניתן לקרוא גם על הסבל והרדיפות שנגרמו על ידי גזירות המלך.

maccabee_martyrs

ב-3 באוגוסט, הכנסייה בירושלים זוכרת את אלה שמתו על קידשו השם בגלל נאמנותם לאלוהי ישראל ותורת משה בימי גזירות אנטיוכוס ובמיוחד את האם ושבעה בניה שהוצאו להורג אחד אחר השני כאשר סרבו לעבור על תורת משה. סיפור מותם מובא בפרק ז של ספר מלכים ב. אנחנו מביאים כאן קטע מפרק ז מאת התרגום החדש (מהיוונית) לדניאל שוורץ:

"וקרה שנתפסו שבעה אחים, יחד עם אמם, ומטעם המלך היו מנסים לאלץ אותם – בהתעללם בהם ברצועות ובחבלים – לנגוע בבשרם האסור של חזירים. ואחד מהם היה לדוברים ודיבר כך: "מה אתה עומד לשאול אותנו וללמוד מאתנו? הרינו מוכנים למות ולא להפר את חוקי האבות!" והמלך יצא מכליו, וציווה וללבן במחבתות וסירים. מיד כאשר לובנו, ציווה המלך לכרות את לשונו של זה שהיה לדוברם, ולאחר שקרקפו אותו כדרך הסקיתים לכרות את איבריו לעיני שאר האחים והאם. משהיה לגמרי חסר יכולת, ציווה המלך להעבירו אל האש, בעודו נושם, ולטגנו. כאשר התפשט האיד מן המחבת באופן ניכר, עודדו האחים זה את זה, יחד עם אמם, לבוא עד קצם באופן אציל, וכך אמרו: "משקיף ה' אלוהים ובאמת מתנחם עלינו, כפי שהבהיר משה בשיר המעיד פנים אל פנים לאמור: "ועל עבדיו יתנחם" (דברים לב:36)..." (מכבים ב, פרק ז:1 – 6).

מתו על קידוש השם כל שבעה הבנים לעיני אמם וכתוב עליה בספר:

"מפליאה ביותר וראויה לזיכרון טוב הייתה האם, אשר ראתה את אבדנם של שבעה בנים בעת ובעונה אחת ונשאה (את הכל) ברוח טובה בגלל תקוותה באדון. את כל אחד מהם היא עודדה בשפת אבות, מלאה רוח אצילה, ובעוררה את כוח החשיבה הנשי על ידי להט גברי אמרה אליהם: "אינני יודעת כיצד הופעתם ברחמי, ולא אני הענקתי לכם את הנשימה ואת החיים, ואת הנחת היסודות של כל אחד מכם לא אני סידרתי לפי סדר. לפיכך בורא העולם, המעצב ראשית אדם והממציא ראשית כול, יחזיר לכם ברחמים דם את הנשימה וגם את החיים, מכיוון שאתם מסירים עתה את מבטיכם מעל לעצמכם בגלל חוקיו" (מכבים ב, ז:20 – 23).

ניסה המלך לפתות את הצעיר ביותר מבין האחים בכסף ובכבוד אולם לפני שאף הוא נרצח, הכריז הצעיר:

"למה אתם ממתינים? אינני נשמע לצו המלך, אלא שומע אני את צו התורה אשר ניתנה לאבותינו על ידי משה. ואתה, ממציא כל הרוע נגד העברים, לא תתחמק מידי האל. כי אנו מפני עוונותינו שלנו סובלים, ואם למען ענישתנו וחינוכנו כעס אדוננו החי לזמן קצר, שוב יתפייס עם עבדיו שלו. ואילו אתה, חסר קדושה ונאלח ביותר מכל אדם, אל תמריא בצהלת-שווא על תקוות עמומות, לאחר שהרמת יד על בני השמים, שהרי טרם נמלטת מדין האל המושל בכול, המשקיף, שהרי לאחינו שכעת נשאו אמנם סבל קצרת נפלו בנחלה חיים נצחיים לפי ברית האל, ואילו אתה תישא בדין האלוהים את הגמול הנוסף והצודק על התנשאותך. ואני, כמו האחים שלי, מוסר את גופי ואת רוחי על חוקי האבות, בקוראי לאל שירחם במהרה על העם ושאתה, לאחר נגעים וייסורים, תודה אפוא שהוא לבדו אל..." (מכבים ב, ז:30 – 37).

נראים באיקונה הביזנטית לא רק את האם ושבעה בניה אלא גם אלעזר, הצדיק שמת על קידוש השם באותה התקופה וסיפור מותו מסופר בפרק ו של ספר מכבים ב.

השפיע רבות סיפור גבורתם של שבעה האחים והאם על הנרדפים הנוצרים שמתו על קידוש השם במאות הראשונות של הכנסייה.

לעזור לנו צור קשר ותיקן ניוז בעברית להקשיב לסעודת האדון לשמור על בטחון הילדים


© 2020 Saint James Vicariate for Hebrew Speaking Catholics in Israel