חג מרתה ומרים הקדושות – ה-29 ביולי

אלעזר ושתי אחיותיו, מרתה ומרים, היו ידידים קרובים של ישוע ותלמידיו. מספר לוקס על ביקור ישוע אצל מרתה ומרים:

"בְּעֵת מַסָּעָם נִכְנַס לִכְפָר אֶחָד, וְאִשָּׁה אַחַת אֲשֶׁר שְׁמָהּ מַרְתָּא קִבְּלָה אוֹתוֹ אֶל בֵּיתָהּ. הָיְתָה לָהּ אָחוֹת, מִרְיָם שְׁמָהּ, שֶׁיָּשְׁבָה לְרַגְלֵי הָאָדוֹן וְשָׁמְעָה אֶת דְּבָרוֹ, וְאִלּוּ מַרְתָּא הָיְתָה טְרוּדָה בְּרֹב שֵׁרוּתָהּ. הִיא נִגְּשָׁה אֵלָיו וְאָמְרָה: "אֲדוֹנִי, הַאִם לא אִכְפַּת לְךָ שֶׁאֲחוֹתִי הִשְׁאִירָה אוֹתִי לְשָׁרֵת לְבַדִּי? אֱמור נָא לָהּ שֶׁתַּעֲזור לִי." הֵשִׁיב לָהּ הָאָדוֹן: "מַרְתָּא, מַרְתָּא, אַתְּ דּוֹאֶגֶת וּמִתְרַגֶּשֶׁת עַל דְּבָרִים רַבִּים, וְרַק דָּבָר אֶחָד צָרִיךְ; וּמִרְיָם בָּחֲרָה בַּחֵלֶק הַטּוֹב אֲשֶׁר לא יִלָּקַח מִמֶּנָּה" (לוקס י:38 – 42).

בחלק הזה של ספר הבשורה על פי לוקס, אנו למדים כיצד להיות תלמידים של האדון. מה החלק הטוב שמרים בחרה בו? היא בוטחת, לא דואגת ומקרינה שלוות האמונה. על מרתה ללמוד מאחותה איך לקיים את שירותה באותה הגישה – לא להיות טרודה, דואגת ומתרגשת אלא להפוך את שירותה הנחוץ לדבקות באדון.

בספר הבשורה על פי יוחנן, מרתה קמה מאבלה על אחיה המת והלכה לקראת ישוע שהגיע עם תלמידיו לבית-ענייה. היא אמרה לישוע: ""אֲדוֹנִי, לוּ הָיִיתָ פּה, לא הָיָה אָחִי מֵת. אֲבָל גַּם עַכְשָׁו יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁכָּל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ מֵאֱלוהִים, אֱלוהִים יִתֵּן לְךָ" (יוחנן יא:21 – 22). ישוע הצהיר בפניה: "אֲנִי הַתְּחִיָּה וְהַחַיִּים. הַמַּאֲמִין בִּי יִחְיֶה גַּם אִם יָמוּת. וְכָל מִי שֶׁחַי וּמַאֲמִין בִּי לא יָמוּת לְעוֹלָם. הַאִם מַאֲמִינָה אַתְּ בָּזֶה?" (יוחנן יא: 25 – 26). ענתה לו מרתה: "כֵּן, אֲדוֹנִי, אֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁאַתָּה הַמָּשִׁיחַ בֶּן־הָאֱלוהִים שֶׁבָּא אֶל הָעוֹלָם" (יוחנן יא:27). הלכה מרתה מיד לקרוא לאחותה מרים ויחד עם בני הכפר הם היו עדים לתחייתו של אלעזר.