חג הולדתו של יוחנן המטביל – ה-24 ביוני

בספר הבשורה שכתב, לוקס מספר את סיפור הולדתו של יוחנן המטביל. הוריו, זכריה הכוהן ואלישבע אשתו, יהודים צדיקים, בדומה לאברהם ושרה, סבלו מהעובדה שלא היו להם ילדים. בתחילת ספר הבשורה, לוקס מספר על הבשורה לזכריה מאת המלאך גבריאל בעת שירותו בבית המקדש אודות הילד שייוולד לאשתו הזקנה. המלאך מגלה חלק מייעודו של יוחנן בדבריו אל אביו: "גָּדוֹל יִהְיֶה לִפְנֵי יהוה, יַיִן וְשֵׁכָר לא יִשְׁתֶּה, וְיִמָּלֵא רוּחַ הַקּדֶשׁ מֵרֶחֶם אִמּוֹ. רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָשִׁיב אֶל יהוה אֱלוהֵיהֶם, וְיֵלֵךְ לְפָנָיו בְּרוּחַ אֵלִיָּהוּ וּגְבוּרָתוֹ, לְהָשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים, וְסוֹרְרִים אֶל תְּבוּנַת הַצַּדִּיקִים, לְהַכְשִׁיר עַם מוּכָן לַיהוה" (לוקס א:15 – 17). זכריה מתקשה להאמין וכסימן להיסוסו הוא נשאר אילם עד לידת הבן – יוחנן.

בעת הריונה של אלישבע, מרים אם ישוע מגיעה לביקור בביתם של זכריה ואלישבע. גם היא נושאת ברחמה ילד שייוולד בנסיבות על-טבעיות. במפגש המרגש בין שתי הנשים ההרות, אישה באה בימים שאיננה מסוגלת ללדת מפאת גילה לבין עלמה צעירה שלא יכולה ללדת מאחר ואין היא יודעת איש עדיין, נפגשים גם שני התינוקות כל אחד בבטן אימו. אלישבע מגלה אז למרים שיוחנן כבר החל לגלם את תפקידו של מי שרץ לפני ישוע להכין את דרכו: "כִּי הִנֵּה, כַּאֲשֶׁר קוֹל בִּרְכָתֵךְ בָּא בְּאָזְנַי, רָקַד הַיֶּלֶד מִשִמְחָה בְּבִטְנִי" (לוקס א:44). יוחנן הכין את אימו לקבל את האדון ואימו לביתה.

כעבור זמן קצר אלישבע יולדת את בנה יוחנן והיא מכנה אותו בשם בשעה שבעלה עדיין אילם. הקרובים מתפעלים כשזכריה מאשר את השם שנתנה אשתו. אז שוחררה לשונו של זכריה והוא מנבא גדולות לבנו הרך שזה עתה נולד: "וּלְךָ, הַיֶּלֶד, נְבִיא אֵל עֶלְיוֹן יִקָּרֵא כִּי לְפָנָיו תֵּלֵךְ לְפַנּוֹת דֶרֶךְ יהוה לְהוֹדִיעַ יְשׁוּעַת יהוה לְעַמּוֹ כִּי יִסְלַח לְחַטָּאתָם כְּרוב רַחֲמָיו עִמָּנוּ וְדָרַךְ כּוֹכָב מִשָּׁמַיִם, פָּקוד יִפְקְדֵנוּ לְהָאִיר לְיוֹשְׁבֵי חושֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וְלָשִׂים פְּעָמֵינוּ לְדֶרֶךְ שָׁלוֹם" (לוקס א:76 – 79).

על פי המסורת הנוצרית, יוחנן המטביל נולד בעין כרם. בעת רצח התינוקות שצווה על ידי הורדוס, אלישבע בורחת עם יוחנן להרי יהודה (וכיום מנזר יוחנן במדבר ליד מושב אבן ספיר מהווה זכר לאירוע זה). בבוא הזמן הוא ילך לירדן להטביל את העם שמחכה למשיח.