הקהילות חוגגות את פסחא ביחד

היום התחיל עם חזרה על השירים לתפילה יחד עם הצוות של המוזיקאים של דור ההמשך בקהילותינו – בנדטו ושינייד מקהילות יפו וירושלים ומרים מקהילת חיפה יחד עם פאולה והחליל שלה, ליובה והגיטרה ועוד מקהלה של קולות שמימיים.

בשעה 11.00 החלה תפילת סעודת האדון שאותה ערך האב דוד, הממונה על הקהילות, יחד עם 10 כוהני דת. המקראות הוקראו בעברית וברוסית ובדבריו בשעת הדרשה האב דוד הדגיש את הנקודות הבאות:
-          הכל מתחיל במקום המוות – בקבר. לשם מרים המגדלית מגיעה על מנת לתת כבוד לגופתו של ישוע שהניחו שם אחרי צליבתו. גם יחזקאל הנביא מגיע לבקעת העצמות היבשות.
-          ההפתעה הגדולה הינה שמקום המוות מתרוקן ונשאר ריק כי האלוהים אינו משאיר את המילה האחרונה בידי המוות. הוא מפתיע אותנו תמיד בנאמנותו גם כאשר באי-נאמנותנו אנו בוחרים במוות.
-          כדי לקלוט את ההפתעה, עלינו לחדד את האוזניים שלנו כדי שיוכלו לשמוע. ישוע קורא את מרים בשמה ורק אז עיניה נפתחות לגלות אותו חי וקיים. הוא קורא לנו – כל אחד בשמו – על מנת שנגלה אותו.
-          בשמיעת דברו הגוף מתכונן לתפוס את המקום שישוע ישאיר מאחריו כחלל ריק כאשר הוא יעלה השמימה. גדול עלינו התפקיד הזה אולם הוא ייתן לנו את רוחו שיימלא אותנו ויעזור לנו לקיים את ייעודנו זה.

במהלך תפילת סעודת האדון, התקיימה גם טבילה של חברה חדשה. השירים וההתלהבות הפכו את התפילה לביטוי של שמחה גדולה ביום הזה.

לאחר התפילה, החברים התארגנו לאכול יחד בקבוצות, לפגוש חברים מקהילות אחרות ולעשות חברים חדשים.

בתום הארוחה, הקהל התחלק לשתי קבוצות: ילדים ומבוגרים (קבוצות שאינן קשורות לגילאים כרונולוגיים אלא להגדרה עצמית ואכן היו ילדים בני 50 ולפחות מבוגר אחד בן 6). הילדים חיפשו ממון בגן והמבוגרים התמודדו עם מטלות מהמקרא...

בסוף יום של שמחה ותהילה, נאספנו לפעם אחרונה שוב בכנסייה כדי להודות לאלוהים על כל ברכותיו. תודה שיש לנו קהילה שיודעת לשמוח בעת השמחה ולהתפלל בעת התפילה.