הרהורים בדרך הייסורים עם ז'וזף קפל

1. ישוע נדון למוות

ישנו ניגוד מוחלט בין פילטוס לבין ישוע בציור לתחנה הזאת. פילטוס לבוש בלבוש מהודר ועשיר ועל ראשו כיסוי ראש ססגוני ועל צווארו לבוש אפריקאי. הוא מדגים כאן את שיא העוצמה והביטחון העצמי. ישוע, לעומתו, מצויר במצב של כניעה מוחלטת ולובש לבוש המסמל את כליאתו. שניהם מוצגים על רקע של חומת בית סוהר.

פניו של פילטוס נחלקים לשניים. הצהוב מסמל את החיים והכחול את המוות. הפן הצהוב כולל ציפור שעף. אם הכרעתו תהיה חיים, אזי ישוע ישוחרר אולם האנושות לא תיפדה. הפן הכחול כולל את הצלב השחור ושלושת המסמרים משולבים בכיסוי הראש. אלה הם הכלים שישתמשו בהם כדי להמיתו עם ההכרעה תהיה מוות. השמיים הכחולים מאחורי פן זה מסמלים את גאולתנו.

מצד שמאל למטה, פילטוס רוחץ את ידיו על מנת להסיר את האשמה. שני הפרצופים מצד ימין למעלה מראים אדם אחד שזועק את האשמתו והשני שהתעוור בגלל דעותיו הקדומות ופחדו. הרהוריי: מתי גם אנחנו מאשימים ושופטים בתוך דעות קדומות ופחד?

2. ישוע לוקח על עצמו את הצלב

ישוע נושא את עיניו ומביט באביו ומגיש לו את הצלב ככפרה על כל חטאינו. בחלק התחתון של הציור, האנושות זוחלת, בדומה לשבלול, ומשתלבת עם הקווים הכובלים אותה לאדמה כעסוקה בעניינים ארציים. דמות אחת בלבד מסתכלת אל ישוע בהבנה כלשהי.  הצרות והקווים המשתלבים איתן נשואים מעלה לתוך הצלב והופכים להיות סמל של גאולתנו.

הציפור מעל לראשו של ישוע מסמל את כל הנשמות שימצאו בקרבנו גאולה. האזור המגולח לצד ימין של הציור מסמל את המחיצה בין השמיים לבין הארץ. המחיצה מורמת ברגע שישוע לוקח על עצמו את הצלב.

3. ישוע נופל לפעם הראשונה תחת עומס הצלב

ישוע מביט למעלה בשעת נפילתו תחת עומס הצלב. רוח טמאה ומרושעת שנמצאת מצד ימין מנסה לנסות אותו לוותר על מסעו אל הגולגותא אולם לשווא. הצורות מעל לראשו מסמלות את הצלב שנופל עליו.

הרהוריי: האם גם אנחנו מרגישים לפעמים את העומס הבלתי נסבל ואת הפיתוי לוותר ולסגת? האם אנחנו בזים לאלה שנופלים תחת עומס צלביהם? ישוע מעניק לנו את הכוח ואת התקווה לקיים את ייעודנו.

4. ישוע נפגש עם אמו

למרות ייסוריו, ישוע מושיט יד ברכות רבה לאמו הסובלת בדאגתו לה. מסביבם, הצורות עם כתמי הדם מאחדות אותן לרגע.

שלוש התמונות מעליהם מציגות את הבשורה אל מרים, לידת ישוע וחיי המשפחה של מרים, יוסף והתינוק ישוע. הזיכרונות האלה הופכים את המתרחש לעוד יותר אישי וכואב לאם הסובלת.

הרהוריי: האם אנחנו מזדהים עם המשפחות שעוברות במשברים  או שמתאבלות על איבוד יקיריהן?

5. שמעון הקירני נאלץ לקחת את הצלב

ישוע מופיע כאן מכובד ואציל, גם כוהן וגם קרבן. הצלב האדום שעובר בו ושני הצלבים השחורים המופיעים על בגדיו כבר מודיעים על מה שיתרחש בגולגותא כאשר ייצלב ושני הגנבים לימינו ולשמאלו. לעומת ישוע, שמעון מתכופף תחת עומס הצלב, עדיין כפוי וללא הבנה.

הצורות המופיעות בצד ימין למעלה הינן מסמלות את המסע של חיינו אולם מבחינת ישוע מסע זה יסתיים במקום הגולגולת.

הרהוריי: האם אנחנו מציעים את עזרתנו לכל הנתונים בצרה? או האם אנחנו מהססים מלתת תמיכה?

6. וורוניקה מנגבת את פניו של ישוע

למרות התגובה הזועפת של אחד הצופים מהצד, וורוניקה מושיטה את ידה כדי לנגב את פניו של ישוע. המעשה הינו מעשה אהבה אמיץ במצב מסוכן. שלוש התמונות למעלה מראות: קרבן עינויים וקוצים דוקרים את פניו, אסיר מכוסה ראש קשור בתאו, ואישה מוכה ופניו חצי מוסתרים בגלל הבושה. מעל לראשה כוכב יחיד זוהר שמסמל את בדידותה.

הרהוריי: כאשר אנחנו נתקלים באנשים שכלואים בעינויי חייהם האם אנחנו מוסיפים לסבלם או האם אנחנו מושיטים יד כדי להקל עליהם?

7. ישוע נופל לפעם השנייה

ישוע נופל לאחור וזועק זעקת הלם וכאב. הצורות האדומות מסביבו מסמלות את הצלב שנופל עליו. הרקע הכחול מתמלא קווים לבנים מייצג חלון מזכוכית שנשברה באופן פתאומי ואלים, דומה כאן לנפילה השנייה של ישוע. הסולם בצד שמאל נמתח בין השמיים לבין הארץ ומטפסות עליו נשמות האנושות המנסות להשיג את השמיים אולם רבות נחלקות ונופלות.

הרהוריי: ישוע יקום שוב וימלא את ייעודו. האם אנחנו מאבדים תקווה ונופלים מהסולם או האם אנחנו מטפסים שוב כדי לקיים את ייעודנו.

8. ישוע פוגש את בנות ירושלים

ישוע מרים את ידו כאזהרה לנשים. "אַל תִּבְכֶּינָה עָלַי, אֶלָּא עַל עַצְמְכֶן בְּכֶינָה וְעַל יַלְדֵיכֶן" (לוקס כג:28). התחנה הזאת מייצגת את המלחמה. פניו ירוקים ועיניו אדומות על מנת להראות את הכאב והיגון בפני אימת המלחמה. הוא רואה את העתיד: כל המלחמות האין-סופיות שעתידות לבוא. ברקע מגדל תפוצץ מזכיר את אירועי 11.9. בתים נשרפים מטילים את צילם באופק.

גם בשעת ייסוריו ישוע דואג עוד לסבל האנושות.

9. ישוע נופל לפעם השלישית

ישוע מתנגש עם אבני הרחוב בנפילתו. האדום מסביב לפניו מייצג את דמו וכאבו. פניו מעוותים מהסבל. הצלב מצויר בדרך סמלית בפינה הימנית למעלה. שני צופים מהצד רואים את המתרחש חסרי ישע. הכל בציור מביע את תחושת ההתמוטטות.

הרהוריי: ישוע ממשיך למרות כל המכשולים. האם אנחנו מעודדים את אלה הנוטים להיכשל לעיתים רבות או האם אנחנו מגבירים את קשייהם?

10. מפשיטים את ישוע

התחנה הזאת מבטאת את האלימות הנוראה, איבוד הכבוד העצמי והחשיפה הבאה בעקבות ההפשטה בציבור. מבחינה פיזית, ההפשטה פותחת שוב את הפצעים מההלקאה. הצורות בחלק התחתון של הציור נותנות את הרושם שגם הציור עצמו נקרע. מאחורי ישוע נמצא הצלב שעליו הוא ימות בעוד זמן קצר. לשני הצדדים של הצלב ישנם פרצופים שבאופן חלקי מכוסים. משמעות הדבר הינה שאנחנו מסוגלים להסתתר מאחורי המסכות שלנו אולם לישוע אין את הזכות הזאת.

הרהוריי: האם אנחנו חושפים אנשים ומפשיטים אותם ממסכותיהם על מנת לשפוט אותם מבלי לנסות להבינם?

11. תולים את ישוע על הצלב

ישוע זועק בכאב בשעה שתולים אותו על הצלב. מסביב לדמותו מצוירת כנסייה ובתוכה דמות הצלוב. האם אנחנו מחזיקים את ישוע הצלוב על קיר הכנסייה על מנת למנוע ממנו להיכנס לתוך חיינו היומיומיים?

מחוץ לכנסייה נמצאים האנשים שדוחים את הכנסייה והם מסודרים בסדר מלמעלה ועד למטה:
בו האדם שראשו מאורך להוות מחסן של ידע. הוא חכם מדי ומשכיל מדי כדי להאמין באלוהים. הוא פונה לכיוון אחר.
בן האדם שאת פניו לא ניתן לראות כי הן מוסתרות על ידי כף גדול שקשור לפניו עם גדר תיל. בן אדם כזה הינו תאוותן באופן מוחלט ורק רוצה לתת לעצמו סיפוק. הכף הינו האמצעי שאיתו האדם מאכיל את עצמו אולם כף בגודל זה לא נותן לו לראות מה מתרחש סביבו ובכן הוא מודע רק לעצמו. לא ניתן להסיר את הכף בגלל גדר התיל ולאלוהים, שביכולתו להסיר את הכף, אין אפילו מקום במצב כזה.
בן האדם שמייצג את העשירים ביותר. הדמות הזאת מסתכלת על הכנסייה מעבר לכתפה וכך מביעה את חוסר נכונותו להיות מעורבת בדבר כה לא נעים כצליבה ומוות. היא לובשת בגדי פאר ועל ראשה כובע מגוחך.
הייצוג של שלוש הדמויות האלה הינו מגוחך כל כולו בדומה לחיים מרוחקים מהאלוהים. מעל לדמויות ישנן צורות צבעוניות בתנועה מתמדת המסמלות את כל הדברים המרחיקים אותנו מהאלוהים.

12. ישוע מת על הצלב

ישוע תלוי על הצלב ומביט מטה ורואה התרחשות נפוצה מאוד בדרום אפריקה: משפחה שנמלטת על נפשה מתוך צריף שעולה באש. האב מוציא את משפחתו מהסכנה ושיערות האם הופכות להיות גלימה העוטפת את הילד בהגנתה עליו ובאהבתה. הילד צועק מפחד שהופך לתפילה העולה כלהבת אש כלפי המשיח הגוסס על הצלב. אהבתו של ישוע הינה עם כל הנרדפים והמדוכאים.

הרהוריי: האם אנחנו מפלים לרעה את שכינינו ושוללים מהם את זכויותיהם רק בגלל שהם שונים מאיתנו?

13. מניחים את גופת ישוע בין זרועותיה של אימו

מרים מחבקת את בנה המת בתנועה של שמירה והגנה. היא משתמשת במטפחת על מנת להסיר ממנו כתמי דם וזיעה. הגופה בידיה מראה סימנים של אפיסת כוחות. עבודתו נשלמה. הצלב המרוקן עומד מאחוריהם. בפינה השמאלית העליונה ישנה גרסה דרמטית של ליקוי השמש. ברק אדום עובר דרך הציור כולו ומדגיש את האלימות שבמותו. יגונה של מרים מסמל את היגון והכאב של כל הורה שמאבד ילד בנסיבות אלימות.

הרהוריי: האם לא ניתן לראות את ישוע בכל מי שמת מוות אלים? למה אנחנו לא מושיטים להם יד לפני שמתרחש אירוע כזה?

14. מניחים את ישוע בקבר

גופת ישוע שוכבת בקבר, שבורה ומכוסה בתכריכים. הקוצים האדומים מזכירים את אלימות המוות. הקבר מוצג באופן דו-מימדי. שני השמורים משני הצדדים של הציור נראים כצעצועים ואינם מסוגלים לעצור את מה שיתרחש. קרנות האור מעיניהם מפספסות את ישוע באופן מוחלט ומדגישות שהשומרים אינם רואים ואינם מבינים את מה שמתרחש בפניהם. הצורה הצהובה שרומזת לשמש באזור הלבן  והצורות המעוגלות לצדה מסמלות את העובדה שהוא מת וביום השלישי קם מבין המתים. לעולם כבר אין כוח עליו.

15. התחייה

הציור מציג את ישוע בניצחונו בשעת התחייה. הקווים הלבנים שעוברים בציור בלמעלה למטה מסמלים את קרנות האור המשקפות את תפארת הרגע הזה. לצד ימין זכרון הצלב והצליבה. היד המורמת מראה את הפצע המפואר של ייסוריו. ישוע לבוש בגד הדור.

פיסת הבד הנופל מכתפו השמאלית מסמלת את שחרורו מהסבל הארצי והכאב. פיסת הבד מסביב לראשו וכתפו הימני עוטפת אותו בחיים חדשים של אור והדר. מה שרומז לכתר הקוצים על הבד הלבן הפך להיות זיכרון מהעבר של הצליבה.

מעל לראשו, הצורות מזכירות את פתיחת הקבר. ובחלק התחתון של הציור, דמות המוות מתקפלת בשעה שהיא מבינה שנוצחה. מצד שמאל של הציור, ישנה דמות המסמלת את האנושות שתיגאל באמצעות מותו ותחייתו של המשיח. הדמות מתכופפת תחת העומס של הדאגות של העולם הזה, המחלה, הסבל והחטא. כיסוי הפנים לא מצליח לכסות את הסערה הפנימית. קווים קושרים את הדמות לקבר ומראים כיצד האנושות עוד קשורה לחטא ולסבל עד שעת גאולתנו.