חג תרז מליזייה הקדושה – ה-1 באוקטובר

נולדה תרז עם השם מרי-פרנצווז תרז מרטין להורים קתוליים אדוקים ב-1873. שני הוריה, שאף הם הוכרו על ידי הכנסייה כאנשי מופת לחיי קדושה, ניסו לפני חתונתם להתקבל לחיי מנזר. תרז הייתה הצעירה ביותר מבין חמש הבנות שנולדו לזוג וששרדו.

לאחר כניסתן של שתיים מאחיותיה למנזר הנזירות הכרמליות, תרז גם בקשה להתקבל למנזר בגיל 15. בגלל גילה הצעיר היא הייתה צריכה להשיג אישור מיוחד משלטונות הכנסייה. במנזר סגור היכן החיים הינם שגרתיים – תפילות ארוכות ועבודות יד פשוטות – תרז פיתחה את דרכה הרוחנית. היא החליטה שהדרך אל הקדושה אינה במעשים גדולים של גיבורי תולדות הישועה, אלא במעשים טובים של חיי היומיום. היא כתבה:

"האהבה באה לידי ביטוי במעשים אולם איך עליי להראות את אהבתי? מעשים גדולים נמנעים ממני. הדרך היחידה שבה אוכל להראות את אהבתי היא בהפצת פרחים – פרחים שהינם ההקרבות הקטנות, כל מבט, כל מילה ועשיית מעשים זעירים למען האהבה." היא נודעה לאחר מותה בכינוי "הפרח הקטן".

חלתה תרז בסוף חייה והלכה לעולמה ב-1897. דרך האוטוביוגרפיה שלה, דרכה נודעה לעולם ובזמן קצר מאוד, כבר ב-1925, היא הוכרה על ידי שלטונות הכנסייה כקדושה. ב-1997, האפיפיור יוחנן פאולוס ה-2 הכיר בה כאחד מורי האמונה של הכנסייה.

האוטוביוגרפיה של תרז קיימת בשפה העברית בתרגום חדש של יותם ראובני:
תרז מליזייה: סיפור חיי (תל אביב, הוצאת נמרוד, 2004).