ד"ר גרטרוד לוקנר: קתולית וחסידת אומות העולם


ד"ר גרטרוד לוקנר (1900 - 1995) הלכה לעולמה ב-1995. היא פעלה רבות במשך ימי השואה להציל יהודים. בית האבות שנוסד בנהרייה על ידי גב' אלישבע המקר נקרא על שמה. אנחנו מפרסמים כאן מאמר של יחיאל אליסר, עובד משרד החוץ הישראלי לשעבר, שפורסם בעיתון הארץ ב-24 בינואר 1996, כמה חודשים אחרי מותה.

שברירית ואמיצה

ד"ר גרטרוד לוקנר, שהקדישה את חייה להצלת יהודים בגרמניה הנאצית, שילמה על מעשיה בשנתיים מאסר במחנה הריכוז ראוונבריק.

בקיץ האחרון הלכהלעולמה ד"ר גרטרוד לוקנר, שבתקופת השואה סיכנה את חייה כדי לסייע ליהודים, ובמשך שנים ארוכות פעלה להגברת ההבנה ושיתוף הפעולה בין יהודים לנוצרים בכלל ובין גרמניה לישראל בפרט. היא נולדה ב-1900 בליוורפול שבאנגליה, לזוג הורים גרמנים, אך זמן קצר לאחר לידתה נמסרה לטיפול אצל זוג גרמנים בשם לוקנר שגרו בעיירה הורסהאם בדרום מזרח אנגליה. כשהייתה בת 22 אומצה על ידיהם רשמית.

לוקנר עברה עם הוריה האומנים לגרמניה. מלחמת עולם הראשונה עיכבה את סיום לימודיה, ואת תעודת הבגרות קיבלה רק בגיל 25. היא פנתה ללימודים אקדמיים בכלכלה מדינית. לוקנר סיימה את הדוקטורט שלה ב-38' אך התעודה האקדמית נמסרה לה רק לאחר מלחמת העולם השנייה. ב-38' סירבו הבוחנים להעניק לה את התעודה משום שנושא עבודת הדוקטורט שלה - "העזרה העצמית של המובטלים באנגליה ובוויילס" - החשיד אותה בחוסר נאמנות למשטר הנאצי ובנטיות סוציאליסטיות.

gertrude_luckner

שנתיים לפני שסיימה את כתיבת הדוקטורט החלה לוקנר לעבוד ב"אגודה החופשית לעזרה נפשית" של הארגון הקתולי ההומניטרי קאריטס בפרייבורג. "האגודה החופשית לעזרה נפשית" של הקאריטס הייתה שם כיסוי לארגון שנתן ייעוץ ועזרה לאנשים שנרדפו על ידי הנאצים. בעבודה זו היא יצרה קשר עם יהודים רבים. היא דאגה לצייד אותם במזון או באשרות ביקור והגירה מתוך כוונה להציל אותם מהנאצים.

כשפרצה מלחמת העולם השנייה ייסד הקאריטס את ה"משרד לסיוע  כנסייתי במלחמה", ולשם הועברה לוקנר. תפקיד המשרד היה חיפוש אחר נעדרים ומתן עזרה לשבויי מלחמה ולעצורים, אך לבה של לוקנר היה נתון ליהודים, שנושלו מכל זכויותיהם האזרחיות. הארכיהגמון של פרייבורג הבין לרוחה, וב-41' הפקיד אותה על ביצוע "תפקידים חיוניים לטיפול נפשי מיוחד". לוקנר פרסה רשת עבודה על פני גרמניה כולה ויצרה קשרים עם קהילות יהודיות ברחבי המדינה.

הקשר העיקרי שלה היה עם הרב ד"ר ליאו בק, יו"ר אגודת הקהילות היהודיות בגרמניה. בק צייד אותה במילת צופן, שפתחה לפניה את דלתות ראשי הקהילות. היא דאגה לספק את צרכיהם החיוניים של היהודים בחינוך, במזון ובבריאות.

ביקוריה התכופים בקהילות יהודיות לא נעלמו מעיני הגסטאפו, שהורה לעקוב אחר צעדיה. במשרדי הגסטאפו בדיסלדורף נאסף חומר רב על פעילותה, וב-24 במארס 1943 נאסרה והועברה לבית המעצר של הגסטאפו בדיסלדורף.

לוקנר הוחזקה על ידי הגסטאפו חודשים מספר, אבל למרות העינויים שעברה לא סיפרה על פעילותה למען היהודים, אלא רק על עניינים שהיו קשורים בשליחותה הרשמית מטעם הארכיהגמון והקריטאס. חוקרי הגסטאפו החליטו להעביר אותה למחנה ריכוז לנשים בראוונסבריק. היא שוחררה ב-3 במאי 1945, כשהצבא האדום כבש את המחנה.

אחרי השחרור שמה לה ליעד לפעול לקירוב לבבות בין יהודים לנוצרים. השאלה מה איפשר את התרחשות השואה בלב אירופה הנאורה רדפה אותה. היא שבה והעלתה אותה ללא לאות, בכל הזדמנות.

בכנס הגמונים קתולים שהתקיים בעיר מגנצה ב-48' העלתה לוקנר הצעת החלטה שקראה לאמץ המלצות לפעולה שהתקבלו במסגרת הקאריטס הגרמני, במטרה להעמיק את ההבנה בין נצרות ליהדות. ההחלטה התקבלה, ובעזרתה הצליחה לוקנר להוציא לאור את החוברת "פרייבורגר רונדבריף" ("האיגרת מפרייבורג"). עד מהרה הפכה החוברת לשנתון תיאולוגי מכובד, שהתרכז בבעיות שבין יהדות לנצרות ובהבנת המחויבות של האחרונה לראשונה. השנתון יצא לאור עד 87' כל עוד שעמדו ללוקנר כוחותיה לערוך אותו, והופעתו חודשה ב-94' הפעם במתכון של רבעון.

בשנים שמאז השואה שבה לוקנר והוכיחה את הזדהותה עם מדינת ישראל. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים מיהרה לטוס לישראל, ועם שוך הקרבות יזמה את הקמת הביתן הפיסיותרפויטי בבית השיקום של פצועי צה"ל בכרמל.

היא מצאה לה זמן לעסוק גם בבעיה הומניטרית אחרת: גורלן של הנשים הנוצריות שעזרו ליהודים לשרוד תחת השלטון הנאצי ונישאו להם בניגוד לחוקי נירנבורג. לא מעטות מאותן נשים התגיירו אחרי השואה ועלו ארצה עם בני זוגן. כשמתו הבעלים נשארו הנשים גלמודות וחסרות אמצעי קיום מספיקים. לוקנר גייסה אמצעים להקמת בית מוגן לנשים נצרכות.

לוקנר זכתה להוקרה רבה על פעילותה למען היהודים בישראל. היא הייתה בין הגרמנים הראשונים שהוזמנו לבקר בארץ. יד ושם העניק לה את תואר "חסידת אומות העולם" וכיבד אותה בנטיעת עץ בשדרת חסידי אומות העולם. הקרן הקיימת נטעה חורשה על שמה.

מותר לשאול מנין לקחה האישה השברירית בעלת העיניים התמימות את הכוח להתמודד עם העוצמה הנאצית, ולהקדיש את חייה לעמידה לצד הנרדפים היהודים ואחר כך לצד מדינת ישראל. יותר מארבעים שנות ידידות איתה מאפשרות להציע תשובה: נדמה לי שכוחותיה של ד"ר לוקנר נבעו מאמונה עמוקה בנצרות, ומנכונותה ללכת בנאמנות אחרי הנצלב ולקבל על עצמה את סבלו.

לעזור לנו צור קשר ותיקן ניוז בעברית להקשיב לסעודת האדון לשמור על בטחון הילדים


© 2020 Saint James Vicariate for Hebrew Speaking Catholics in Israel