סדר בבית הכוהן הקתולי בימי השואה

בעודו פוסע לעבר אוהל יזכור בביקורו ביד ושם, עבר האפיפיור בנדיקטוס ה-16 ליד עץ שנשתל לכבוד בני משפחת סליס מבלגיה: שני האחים - האב הובר והאב לואי שהיו כוהני דת קתוליים - אביהם ואחיהם.

בתקופת השואה נתנה משפחת סליס מחסה לארבעה ילדי משפחת רוטנברג שהוריהם גורשו לאושוויץ בנובמבר 1942.

האבות הובר ולואי סליס ואביהם יוסף

להסוואת זהותם נאלצו ילדי משפחת רוטנברג להשתתף בתפילות הכנסייה, אך בבית פנימה וידא האב לואי סליס שישמרו על זהותם היהודית, שוולפגנג יניח תפילין ויאמר את התפילות. אחרי המלחמה כתב האב הובר סליס: "מעולם לא נסיתי להמיר את דתם של ילדי משפחת רוטנברג לאמונה הקתולית. תמיד כיבדתי את אמונתם הדתית. נוסף על כך, גברת רוטנברג האמינה בי, ונתתי לה את הבטחתי, הבטחה של כוהן דת."

מאות אנשי דת מכל העדות הנוצריות הוכרו במהלך השנים חסידי אומות העולם, ובהם קתולים רבים. הובר ולואי סליס זכו בתואר חסיד אומות העולם על שהצילו את ארבעת ילדי משפחת רוטנברג, אך התנהגותם ראויה להערכה מיוחדת משום שכיבדו את דתם של הילדים.  כמוהם גם דון גאטנו טאנטלו, כוהן הדת של טליגקוצו אלטו שבאיטליה, לא רק העניק מסתור לשבעה מבני משפחות אורביטו ופצ'יפיצ'י אלא גם יצא מגדרו כדי לאפשר להם לקיים את מצוות הדת היהודית. הדף שבו ערך חישובים לקביעת המועד המדויק של חג הפסח מוצג במוזיאון לתולדות השואה ביד ושם, והוא מספר את הסיפור המרתק של ציון סדר פסח יהודי בביתו של כוהן דת באיטליה תחת הכיבוש הגרמני ב-1944.

עמדת הכנסיות בעניין הצלת יהודים בשואה נוגעת בשאלות סבוכות ולעתים כואבות. בבואה לבחון את מעשי ההצלה, הוועדה לציון חסידי אומות העולם נתקלת לעתים קרובות בסוגיות כבדות משקל המעידות על מורכבות הנושא: האם הטבלת הילדים נעשתה על פי השליחות התיאולוגית להמיר את היהודים לנצרות ולהציל את נפשותיהם או נועדה להגן עליהם ולהסוות את זהותם היהודית? האם הייתה כוונה להחזיר את הילדים לחיקו של העם היהודי בסוף המלחמה? מדוע הייתה ההצלה שכיחה יותר במחוזות בישופות (הגמוניות) או מסדרים דתיים מסוימים לעומת אחרים? ובאיזו מידה פעלו אנשי הדת כאנשים פרטיים או צייתו להנחיות הממונים עליהם?

יחס הכנסייה לשואה ממשיך להציב אתגרים בפני העולם הנוצרי גם במאה ה-21. גורמים רבים השפיעו על ההתנהגות של מנהיגי הכנסייה ושל אנשי הדת לנוכח רצח היהודים. כמו קבוצות אחרות, רבים שמרו על שתיקה, וכמה אנשי דת אפילו הרחיקו לכת עד כדי שיתוף פעולה, אך היו שסיכנו את חייהם להצלת יהודים. אף שהתיאולוגיה הנוצרית האנטי-יהודית גרמה לאדישות ולשיתוף פעולה, אנשי דת ונוצרים אחרים האמינו שחובתם הנוצרית היא להתערב ולפעול למען היהודים.

לשמיעת עדות סגמונד רוטנברג