חג אליהו הנביא – ה-20 ביולי

סיפור אליהו מסופר בספרי המלכים. קריאת הנביא מסופרת בפרק יז בספר מלכים א וסיפור עלייתו השמיימה מסופר בפרק ב בספר המלכים ב. הנביא הופיע בימיו של המלך אחאב (במאה התשיעית לפני הספירה), מי שמתואר כעושה "הרע בעיני ה' מכל אשר לפניו" (המלכים א טז:30). כגודל חטא המלך כך גדולת הנביא שנשלח כדי להצביע על חטאו. אליהו חי חיים קשים, של עימותים ורדיפות. אולם הוא גם פגש את האלוהים כקודמו משה ואף באותו מקום - בהר סיני/חורב. במובן מסוים אליהו הוא אבי הנביאים.

על פי הסיפור המקראי, אליהו לא מת אלא נלקח השמיימה ב"רכב אש וסוסי אש" (המלכים ב ב:11). במסורת המקראית עובדה זו הצמיחה דעה שאליהו אף יחזור באחרית הימים כדי להכין את הדרך בפני אלוהים שבא לשפוט את העולם. כך כתוב בספר מלאכי ג:23 - 24: "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא. והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם פן אבוא והכיתי את הארץ חרם" (ראה גם ספר ישוע בן סירא מח:10). במסורת היהודית אליהו 2יבוא באחרית הימים לבשר על ביאת המשיח והוא דמות מרכזית.

בכתבי הברית החדשה, אליהו קשור קשר הדוק עם דמותו של יוחנן המטביל. יחונן בא להכין את הדרך בפני ישוע ובזאת ממלא את תפקידו של אליהו. כאשר ישוע עולה על ההר הגבוה ומשתנה בפני שלושה מבין תלמידיו הרואים אותו באור חדש - אור של חיי נצח - משה ולאליהו מופעים לצידה. באירוע זה משה מייצג את התורה ואליהו את הנביאים.

אליהו מסמל את הנאמנות לדבר ה' והניצחון של ה' על אויביו. הקנאות של אליהו ורדיפתו על ידי צריו הופכות אותו לאחד הדמויות המרתקות של המקרא. הנוצרים במזרח התיכון מכבדים אותו באופן מיוחד ונותנים לעיתים קרובות את השם "אליאס" (אליהו בערבית) לילדיהם. החג של הנביא נחוג בשמחה רבה בכל המזרח התיכון ובאופן מודגש בעיר חיפה ועל הר הכרמל המלא באתרים הקשורים לשמו של הנביא. בנוסף ניתן לציין שמסדר הכרמלים מחשיב את עצמו כפרי של מפעלו של אליהו והנזירים החיים גם היום על פסגת הר הכרמל מטפחים את מורשת הנביא וממשיכם את המסורת המקראית של חיי תפילה על ההר, מסורת החוזרת לימי אליהו.