הדרשה של האפיפיור בהר הקפיצה, בנצרת ב-14 במאי 2009


להלן הטקסט של דרשתו של האפיפיור ברוך (בנדיקטוס) ה-16 במהלך סעודת האדון שהתקיימה בהר הקפיצה בנצרת ביום חמישי ה-14 במאי 2009.

אחים ואחיות יקרות,

pope_nazareth_mass

"וישלוט נא בלבבכם שלום המשיח שהרי לזה נקראתם בתוך גוף אחד" (הקולוסים, ג:15). במילים אלו של שאול השליח, אני מברך את כולכם בחיבת האדון. אני מלא שמחה להגיע לנצרת, המקום שנתברך ברז הבשורה למרים, המקום שבו המשיח חי את שנותיו העלומות ובהן גדל "בחוכמה ובקומה ובחן" (לוקס, ב:52). אני מודה לארכיהגמון אליאס שאקור על דברי הברכה האדיבים בקבלת פניי, ואני חובק בסימן שלום את אחיי ההגמונים, כוהני הדת, הנזירים והנזירות ואת כל המאמינים מהגליל אשר ברבגוניות טקסיהם ומסורותיהם נותנים ביטוי לאוניברסאליות של כנסייתו של ישוע. באופן מיוחד אבקש להודות לכל מי שסייע ואפשר את החגיגה הזו ולאלה שהיו אחראים על תכנונו ובנייתו של האמפיתיאטרון הזה עם הנוף המרהיב של העיר.

כאן בעירו של ישוע, מרים ויוסף, נאספנו על מנת לציין את סיומה של שנת המשפחה שנחוגה בכנסייה בארץ הקודש. כסימן תקווה לעתיד אברך את אבן הפינה של המרכז הבינלאומי של המשפחה, אשר ייבנה בנצרת. הבה נתפלל כי מרכז זה יקדם את חיי המשפחה באזור זה, יתמוך ויסייע למשפחות באשר הן, ויעודדן בשליחותן שאין לא תחליף בחברה.

שלב זה של מסע העלייה לרגל שלי, אני סמוך ובטוח, ימשוך את תשומת הלב של הכנסייה כולה לעיר זו, לנצרת. כולנו צריכים, כפי שאמר זאת באן האפיפיור פאולוס ה-6, לשוב לנצרת, להתבונן מחדש בשקט ובאהבה של המשפחה הקדושה, המופת של חיי המשפחה הנוצרית. כאן, בהתאם לדוגמא של מרים, יוסף וישוע, אנו מעריכים יותר ויותר את קדושתה של המשפחה, אשר על פי תוכניתו של האל מתבססת על הנאמנות למשך כל החיים של גבר ושל אישה שנתקדשו בברית הנישואים ועל ידי קבלת מתנת האל שהינה חיים חדשים. עד כמה הגברים והנשים של זמננו זקוקים לחזור מחדש לאמת יסודית זו, אשר ניצבת כיסוד החברה. עד כמה חשובה העדות של זוגות נשואים בעיצוב מצפון איתן ובבניית ציביליזציה של אהבה!

במקרא הראשון של היום מספר בן סירא (ג:3 - 7. 14 - 17), דבר האלוהים מציג את המשפחה כבית הספר הראשון של החוכמה, בית ספר אשר מכשיר את חבריה בתרגול הסגולות אשר הינן האושר האותנטי ומימוש סיפוק ארוך טווח. בתוכניתו של האלוהים עבור המשפחה, אהבת הבעל והאישה נושאת פרי בחיים חדשים, ובאה לידי ביטוי יום יומי במאמצי ההורים האוהבים על מנת להבטיח את העיצוב היסודי האנושי והרוחני של ילדיהם. במסגרת המשפחה, כל פרט, באם הינו הילד הצעיר ביותר או המבוגר ביותר, הינו בעל ערך בפני עצמו ואינו נתפס כאמצעי להשגת יעד כלשהו. כאן אנו מתחילים לתפוס את תפקידה החיוני של המשפחה כאבן הפינה הראשונה של חברה מסודרת היטב המקבלת פנים. כמו כן, בתוך מסגרת הקהילה הרחבה יותר, אנו גם מעריכים את חובת המדינה לתמוך במשפחות בשליחותן החינוכית, להגן על מוסד המשפחה וזכויותיה המולדות, ולהבטיח כי כל המשפחות יוכלו לחיות ולשגשג בתנאי כבוד.

שאול השליח, באיגרתו אל הקולוסים, מדבר באופן אינסטינקטיבי על המשפחה כאשר ברצונו להדגים את הסגולות אשר בונות את ה"גוף האחד", אשר הינו הכנסייה. "כבחירי אלוהים קדושים ואהובים", אנו נקראים לחיות בהרמוניה ובשלום זה עם זה, מבטאים את הסבלנות ואת הסליחה, ומעל לכל שתשרור האהבה שהיא קשר השלמות (הקולוסים, ג:12 - 14). כמו בברית הנישואין, אהבת הגבר והאישה מתרוממת בחסד והופכת להיות ביטוי של אהבת ישוע והכנסייה והשתתפות בה (האפסים, ה:32), כך גם המשפחה המעוגנת באהבה זו, נקראת להיות "כנסייה ביתית", מקומה של האמונה; מקום של תפילה, ושל אהבה עבור חבריה ומתמידה בטוב כל חבריה.

בשעה שאנו מהרהרים בעובדות אלו כאן, בעיר הבשורה, אנחנו חושבים על מרים, "מלאת החסד", אם המשפחה הקדושה ואימנו. נצרת מזכירה לנו את הצורך להכיר בכבוד הנשים, שמקורו באלוהים, ותפקידן היאה, כמו כן להודות בכריזמה שלהן וכשרונן. באם כאמהות במשפחות, כנוכחות חשובה במקומות העבודה ובמוסדות החברה, או כנקראות ללכת בעקבות האדון במסגרת הנדרים של פרישות, עוני וציות, לנשים תפקיד חיוני ביצירת "האקולוגיה האנושית" (ראה מסמך הכנסייה מ-1991 "שנת המאה", מספר 39), אשר עולמנו וארץ זו זקוקים לה כל כך: אווירה שבה ילדים ילמדו לאהוב ולהוקיר את האחרים, להיות ישרים ולכבד את הכל, ולממש בפועל את סגולות הרחמים והסליחה.

כאן, גם כן, אנו חושבים על יוסף הקדוש, האדם הצדיק אשר ביקש אלוהים שישמור על בני ביתו. מהמופת האיתן והאבהי של יוסף, ישוע למד את סגולות האדיקות האנושית, הנאמנות, היושר ועבודת כפיים. בנגר נצרת הוא ראה כיצד הסמכות בשירות האהבה הינה מניבה פרי מרובה הרבה יותר מעוצמה המבקשת להשתלט. עד כמה זקוק עולמנו לדוגמא, להדרכה ולעוצמה השקטה של גברים כמו יוסף!

לסיום, בהרהור אודות המשפחה הקדושה מנצרת, אנו פונים אל הילד ישוע אשר בביתם של יוסף ושל מרים גדל בחוכמה ובבינה, עד ליום שהחל את שליחותו הציבורית. כאן אבקש להותיר לצעירים כאן את המחשבה הבאה. מועצת הוותיקן השנייה מלמדת כי לילדים תפקיד מיוחד בטיפוח קדושת הוריהם (ראה את מסמך המועצה: "שמחה ותקווה", מספר 48). אני דוחק בכם להתבונן בזאת, ולאפשר לדוגמא של ישוע להדריך אתכם, לא רק במתן כבוד להוריכם, אלא גם בלעזור להם לגלות יותר ויותר את האהבה אשר מעניקה לחיינו את המשמעות העמוקה ביותר. במשפחה הקדושה מנצרת, היה זה ישוע אשר לימד את מרים ויוסף דבר מה אודות גדולתה של אהבת האל, אביו שבשמיים, המקור האולטימטיבי של האהבה כולה, האב אשר ממנו כל משפחות השמיים והארץ שואבות את שמן (ראה: האפסים ג:14 - 15).

חברים יקרים, בתפילת הפתיחה של סעודת האדון היום ביקשנו מהאב "לעזור לנו לחיות כמו המשפחה הקדושה, מאוחדים בכבוד ובאהבה". הבה נאשר כאן את מחויבותנו מחדש: מי ייתן ונהווה יסוד של כבוד ואהבה בעולם הסובב אותנו. הר הקפיצה מזכיר לנו, כפי שהזכיר לדורות של צליינים, כי המסר של האדון היה לעיתיים מקור התנגדות ועימות בקרב מאזיניו. לצערנו הרב, כפי שידוע בעולם, נצרת הייתה עדה למתחים בשנים האחרונות אשר הזיקו למערכת היחסים בין הקהילה הנוצריות לבין הקהילה המוסלמית. אני דוחק באנשים בעלי רצון טוב משני הצדדים לתקן את הנזק שנגרם, ובהסתמך על נאמנות לאמונה המשותפת שלנו באל אחד, אב המשפחה האנושית, לעבוד ולבנות גשרים ולמצוא דרך לדו-קיום בשלום. הבה נדחה את כוח ההרס של השנאה והדעות הקדומות, אשר הורג את נפש האדם בטרם יהרוג את גופו!

הרשו לי לסיים עם דבר הוקרת תודה ושבח לכל אלו אשר מתאמצים להביא את אהבת האל אל ילדיה של עיר זו, ולחנך דורות חדשים בדרכי שלום. אני חושב במיוחד על הכנסיות המקומיות, ובייחוד בבתי-הספר ומוסדות הצדקה שלהן. שם עלינו לפרק את החומות ולהפוך להיות מקום המפגש, הדו-שיח, הפיוס והסולידאריות. אני מעודד את כל המחנכים המסורים: כהני הדת, הנזירים והנזירות, מורי הדת והמורים האחרים, יחד עם ההורים וכל המעוניין בטובתם של ילדינו, להתמיד במתן עדות לבשורה, להיות בטוחים בניצחון הטוב והאמת, ולהאמין באל שיאפשר לפרוח כל יוזמה שיעדה הרחבת מלכותו המושתתת על קדושה, סולידאריות, צדק ושלום. בו בעת, אני מכיר בסולידאריות אשר אחים ואחריות רבים בכל העולם מפגינים כלפי המאמינים בארץ הקודש באמצעות תמיכה בתוכניות הראויות לשבח ובפעילויות של האגודה הקתולית לרווחת המזרח הקרוב (CNEWA).

"יהי לי כדברך" (לוקס א:38). מי ייתן ומרים של הבשורה, אשר פתחה את ליבה באומץ רב לתוכנית הרז של האל, והפכה להיות אימא של כל המאמינים, תדריך ותקיים אותנו בתפילותיה. מי ייתן והיא תעניק לנו ולמשפחותינו את החסד לפתוח את אוזנינו לדבר אלוהים אשר בכוחו לבנות אותנו (ראה: מעשי השליחים כ:32), לתת השראה לקבלת החלטות אמיצות ולכוון רגלינו אל דרך שלום!

לעזור לנו צור קשר ותיקן ניוז בעברית להקשיב לסעודת האדון לשמור על בטחון הילדים


© 2020 Saint James Vicariate for Hebrew Speaking Catholics in Israel