הדרשה של האפיפיור למרגלות הר הזיתים ב-12 במאי 2009


להלן הטקסט של דרשתו של האפיפיור ברוך (בנדיקטוס) ה-16 במהלך סעודת האדון שהתקיימה למרגלות הר הזיתים בירושלים ביום שלישי ה-12 במאי 2009.

speech_gethsemane

אחים ואחיות יקרים,

"המשיח ישוע קם לתחייה, הללויה!" במילים אלו אני מברך אתכם בחום רב. אני מודה לפטריארך פואד טוואל על מילות הברכה בשמכם וראשית כל אבקש להביע את שמחתי לערוך את סעודת האדון עימכם, קהילת ירושלים. נאספנו למרגלות הר הזיתים, היכן שאדוננו התפלל והתייסר, היכן שבכה בגלל אהבתו לעיר הזאת ובגלל רצונו שתדע "אלי שלום" (לוקס יט:42) ומהיכן שב אל האב, תוך הענקת ברכה אחרונה עלי אדמות לתלמידיו ולנו. כיום הבה נקבל את הברכה הזו. הוא העניק אותה באופן מיוחד לכם, אחים ואחיות יקרים, אשר ממשיכים את השרשרת המתמשכת החל מהתלמידים הראשונים אשר נפגשו עם האדון שקם לתחייה בבציעת הלחם, אלו אשר חיוו את השפעת רוח הקודש בחדר העלייה ואלו אשר שבו אל אלוהים עקב ההטפה של שמעון כיפא (פטרוס) הקדוש ויתר השליחים. ברכותיי לכל הנוכחים, ובמיוחד לכל המאמינים בארץ הקודש שמסיבות שונות לא יכלו להיות עימנו כאן היום.

כיורשו של שמעון כיפא (פטרוס) הקדוש, חזרתי על עקבותיו על מנת לבשר בקרבכם את ישוע הקם לתחייה, לחזק אתכם באמונת אבותיכם, ולעורר בקרבכם הנחמה אשר הינה מתנת המנחם (רוח הקודש). בעומדי לפניכם היום, אבקש להודות בקשיים, בתסכול, בכאב ובסבל אשר כה רבים מכם עמדו בהם כתוצאה מהעימותים שהארצות הללו ידעו, ובהתנסות המרה של העקירה אשר כה רבים מהמשפחות שלכם עברו - ושחס וחלילה, עוד יעברו בעתיד. אני מקווה שנוכחותי כאן הינה סימן שלא נשכחתם, ושנוכחותכם ועדותכם המתמשכות יקרות בעיני האל וחיוניות לעתיד הארצות כאן. בדיוק בגלל שורשיכם העמוקים בארץ הזאת, בגלל תרבותכם העתיקה והאיתנה, ובגלל אמונכם הבלתי מתערער בהבטחות האל, אתם, הנוצרים של ארץ הקודש, נקראים לשרת לא רק כמגדל אור האמונה של הכנסייה האוניברסאלית, אולם גם כגורם של הרמוניה, חוכמה ושיווי משקל בחיי החברה אשר על פי מסורתה בעבר הייתה וגם בהווה ממשיכה להיות פלורליסטית, רב-אתנית ורב-דתית.

במקרא השני של היום, שאול(פאולוס) השליח אומר לקולוסים "שאפו לדברים אשר למעלה היכן שהמשיח יושב לימין אלוהים" (הקולסים ג:1). דבריו של ישוע נשמעים בעוצמה ייחודית כאן, למרגלות גן גת שמנים, היכן שהוא קיבל את כוס הייסורים בציות מלא לרצון האב, והיכן שלפי המסורת, הוא עלה לימין האב על מנת להיות מליץ נצחי עבורנו, אנו שהיננו אברי גופו. שאול השליח, המבשר הגדול של התקווה הנוצרית, ידע את מחירה של התקווה הזאת - מחירה בסבל וברדיפה למען הבשורה, ברם הוא מעולם לא היסס בשכנועו הפנימי שתחייתו של ישוע התחלתה של הבריאה החדשה. כפי שהוא אומר לנו "כאשר יתגלה המשיח, אשר הוא חיינו, אז גם אתם תגלו עמו בהדר כבור" (הקולוסים ג:4).

התוכחה של שאול "שאפו לדברים אשר למעלה" חייבת להדהד תמיד בליבנו. דבריו מפנים אותנו לקיומו של חזון האמונה בירושלים השמימית במקום אשר שם, על פי הנבואות הקדומות, אלוהים יימחה דמעה מעל כל פנים ויעשה משתה שמנים של ישועה לכל העמים (ראה ישעיהו כה:6 - 8; ההתגלות כא:2 - 4).

זו התקווה, זהו החזון אשר הינו השראה עבור כל מי שאוהב את ירושלים הארצית וחפצים לראותה כנבואה וקיום הנבואה של פיוס אוניברסאלי ושל השלום אשר אותו האל רוצה עבור המשפחה האנושית כולה. לצערנו, למרגלות חומותיה של אותה העיר, אנו גם מהרהרים בעד כמה עולמנו רחוק ממימוש מלא של הנבואה וההבטחה האלו. בעיר הקדושה שבה החיים ניצחו את המוות, היכן שהרוח נשפכה כביכורי הבריאה החדשה, התקווה ממשיכה להיאבק בייאוש, התסכול והציניות, בשעה שהשלום אשר הינו מתן האל וקריאתו ממשיך להיות תחת האיום של האנוכיות, העוינות, הפיצול ועול עוולות העבר. מסיבה זו, הקהילה הנוצרית בעיר הזאת, אשר עדה לתקומתו של ישוע מן המתים ובהשפעת רוח הקודש, חייבת לאחוז באופן איתן עוד יותר בתקווה הנובעת מהבשורה, תוך הוקרת הבטחת ישוע לניצחון מוחלט על החטא ועל המוות, תוך עדות לכוחה של הסליחה, תוך ביטוי של טבעה המושרש של הכנסייה כסימן וכסקרמנט של האנושות המפויסת והמתחדשת, שבאה לאחדות במשיח, האדם החדש.

נאספים לרגלי חומות העיר הזאת, הקדושה למאמינים משלוש הדתות הגדולות, כיצד נוכל שלא להפנות את מחשבותינו לקריאה האוניברסאלית של ירושלים? בהכרזת הנביאים, קריאה זו גם צצה ועולה כעובדה שאינה ניתנת לערעור, המבוססת בהיסטוריה המורכבת של עיר זו ושל תושביה. יהודים, מוסלמים ונוצרים כאחד מכנים עיר זו מולדתם הרוחנית. כמה עלינו לעשות על מנת להופכה ל"עיר השלום" עבור כל העמים, היכן שכולם יוכלו לעלות לרגל בדרישתם את האלוהים, ולשמוע את קולו: "אשמעה מה-ידבר האל ה' כי ידבר שלום" (מזמור פה:9)!.

למעשה, ירושלים, תמיד הייתה עיר שברחובותיה הדהדו שפות שונות, אשר על אבניה פסעו אנשים מכל גזע ולשון, אשר חומותיה הינם סמל להשגחת האלוהים עבור כל המשפחה האנושית. כמיקרוקוסמוס של העולם שעובר גלובליזציה, העיר הזו, באם תרצה לחיות בהתאם לקריאתה האוניברסאלית, חייבת להיות מקום המלמד אוניברסאליות, כבוד לזולת, דו-שיח והבנה הדדית; מקום שבו כנות, יושרה ורדיפת שלום יתגברו על דעות קדומות, בורות והפחד אשר ממריץ אותן. מי ייתן ובין חומות אלו לא יהיה מקום לצרות אופק, אפליה, אלימות ואי-צדק. המאמינים באל הרחמן - באם מגדירים עצמם כיהודים, כנוצרים או כמוסלמים - חייבים להיות הראשונים בין אלה המקדים את תרבות הפיוס והשלום, למרות איטיות התקדמות התהליך הזה, ולמרות כובד המשקל של זיכרונות העבר.

כאן אבקש לדבר בגלוי אודות מציאות טרגית - אשר הינה  מקור לדאגה לכל מי שאוהב את העיר הזו ואת הארץ הזו  - עזיבתם של חברים כה רבים בקרב הקהילות הנוצריות בשנים האחרונות. בשעה שישנן סיבות מובנות המנחות אותם, בייחוד את הצעירים, להגר; החלטה זו גורמת להחלשה תרבותית ורוחנית רבה בעיר. כיום אבקש לחזור על מה שאמרתי במספר הזדמנויות:  בארץ הקודש ישנו מקום לכולם!. בשעה שאני דוחק ברשויות לכבד, לתמוך ולהעריך את הנוכחות הנוצרית כאן, אני גם מבטיח לכם את הסולידאריות, האהבה והתמיכה של כל הכנסייה ושל הכס הקדוש.

חברים יקרים, במקרא מספר בשורה ששמענו לא מכבר, שמעון כיפא (פטרוס) הקדוש ויוחנן הקדוש רצים אל הקבר הריק, ויוחנן, כפי שנאמר "ראה והאמין" (יוחנן, כ:8). כאן בארץ הקודש, בעיני אמונתכם, אתם יחד עם הצליינים מכל העולם אשר מתקבצים בכנסיותיה ובמקדשיה, הינכם מבורכים בזכות לראות את המקומות שקודשו על ידי נוכחותו של ישוע המשיח, שליחותו הארצית, ייסוריו, מותו ותקומתו, וכמו כן על ידי מתן רוחו. כאן, בדומה לשליח תומא הקדוש, הינכם זוכים להזדמנות "לגעת" במציאות ההיסטורית שעליה מושתתת הצהרת אמונתנו בבנו של האלוהים. תפילתי עבורכם היום הינה כי תמשיכו, יום אחר יום, "לראות ולהאמין" בסימנים של ההשגחה האלוהית וברחמיו הבלתי נרפים, כי תשמעו את דברי הנחמה של הטפת השליחים ב אמונה מחודשת ובתקווה, שתיגעו במקורות החסד בסקרמנטים ושתהפכו לבשר ודם את ההבטחה בם להתחלה חדשה, החירות שנובעת מהמחילה, האור הפנימי והשלום אשר יוכלו להביא לריפוי ולתקווה אפילו במציאות אנושית הקודרת ביותר.

בכנסיית הקבר, צליינים בכל דור נתנו כבוד לאבן הגולל שעמדה בפתחו של הקבר בבוקר תחייתו של ישוע על פי המסורת. הבה נשוב באופן תדיר אל הקבר הריק הזה. הבה ונחזור מחדש על אמונתנו בניצחונם של החיים ונתפלל שכל "אבן גדולה" אשר עומדת בפני דלתות ליבנו, וחוסמת את כניעתנו המוחלטת לאדון באמונה, בתקווה ובאהבה תנתץ בעוצמתו של האור והחיים אשר בהקו מירושלים לכל העולם באותו בוקר ראשון של חג הפסחא. ישוע המשיח קם לתחייה, הללויה! הוא באמת קם לתחייה, הללויה!

לעזור לנו צור קשר ותיקן ניוז בעברית להקשיב לסעודת האדון לשמור על בטחון הילדים


© 2020 Saint James Vicariate for Hebrew Speaking Catholics in Israel