נאום האפיפיור במשכן נשיא מדינת ישראל ב-11 במאי 2009

כבוד הנשיא,
מכובדיי,
גבירותיי ורבותי,

כמחווה לבבית של אירוח, הנשיא פרס בירך אותנו כאן במעונו, ומאפשר לי לברך את כולכם ובהזדמנות זו לחלוק מספר מחשבות עימכם. כבוד הנשיא, אני מודה לך על קבלת הפנים האדיבה, ועל הברכה הלבבית שזכיתי לה, טובה שאני גם משיב. כמו כן, אבקש להודות למנגנים ולזמרים אשר הנעימו את זמננו עם ביצועם הנפלא.

כבוד הנשיא, באיחולים אשר שלחתי אליך עם כניסתך הרשמית לתפקידך, אני שמחתי להזכיר את עברך בשירות הציבורי המאופיין על ידי מחויבות איתנה לחיפוש אחר צדק ושלום. אחר צהריים זה ארצה להבטיח לך, לראש הממשלה נתניהו, לממשלה החדשה שהוקמה, ולכל העם במדינת ישראל כי מסע הצליינות שלי למקומות הקדושים הינו למטרת תפילה למען המתנה היקרה של אחדות ושלום עבור המזרח התיכון ועבור כל האנושות. ואכן, אני מתפלל כל יום למען שלום שיצמח מצדק ושישוב לארץ הקודש ולאזור כולו, שלום שיביא בטחון ותקווה מחודשת לכולם.

השלום הינו בראש ובראשונה מתנה מאלוהים. השלום הינו ההבטחה של אל עליון למין האנושי, ומהווה משכן לאחדות. בספר ירמיהו הנביא אנו קוראים: "כי אנוכי ידעתי את-המחשבות אשר אנוכי חושב עליכם נאום-ה', מחשבות שלום ולא רעה לתת לכם אחרית ותקווה" (ירמיהו כט: 11). הנביא  מזכיר לנו את ההבטחה של האל הכל יכול שאותו ניתן למצוא ["וקראתם אותי"], אל שמקשיב ["ושמעתי אליכם"], ושיקבץ אותנו אל ליבו כאחד ["וקבצתי אתכם  מכל-הגויים ומכל-המקומות"]. ברם, ישנה גם מטלה: אנו חייבים לחפש אותו ["ובקשתם אותי"], ולאתרו מכל הלב ["כי-תדרשני בכל-לבבכם"] (ראה: ירמיהו כט:12 - 14).

למנהיגים הדתיים הנוכחים כאן אחר צהריים זה, אבקש לומר כי התרומה הייחודית של הדתות בחיפוש אחר השלום מתבססת בראש ובראשונה בחיפוש אחר האלוהים בלב שלם ובאחדות. המטלה שלנו הינה להכריז ולהיות עדים כי האל הכל יכול נוכח ונוכל להכירו אפילו כאשר הוא נראה נסתר מעינינו. עלינו להעיד כי הוא פועל בעולמנו לטובתנו, וכי עתיד חברתנו הינו מלא תקווה כאשר החברה מאופיינת בהרמוניה עם הסדר האלוהי. נוכחותו הדינאמית של האל מקרבת את הלבבות יחד ומבטיחה אחדות. למעשה, הבסיס האולטימטיבי של האחדות בקרב האנשות הינו השלמות של האחדות והאוניברסאליות של האל, אשר ברא את הגבר ואת האישה בצלמו כדמותו וזאת על מנת למשוך אותנו לתוך חייו האלוהיים שלו עצמו כך שכולם יהיו לאחד.

מנהיגים דתיים לכן חייבים להיות מודעים וערניים שכל פיצול או מתח, כל נטייה להסתגרות  או לחשד בקרב המאמינים  או בין קהילותינו, יכולה בקלות להוביל לניגוד אשר מערפל את האחדות של האל הכל יכול, בוגד באחדותנו וסותר אותו אשר מגלה את עצמו כ"ארך אפיים ורב חסד ואמת" (שמות, ל"ד:6; תהילים, 138:2; תהילים, 85:11).

ידידיי: מאז ומתמיד ירושלים הינה צומת דרכים לעמים ממוצאים רבים ושונים. העיר המאכסנת אותם גם מספקת ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים הן את החובה והן את הזכות לשאת עדות יחדיו לדו-קיום בשלום, אשר הינו משאת הלב של המאמינים באל האחד. עליהם לחשוף את תוכנית האל הכל יכול אודות האחדות של המשפחה האנושית שהובטחה לאברהם ולהודיע את טבעו של האדם כמחפש אחר האלוהים. הבה נהיה נחרצים בדעתנו להבטיח כי באמצעות הלימוד וההדרכה של קהילותינו השונות נוכל לסייע להם להיות מאמינים אמיתיים; תמיד מודעים לטוב האינסופי של האל, לכבוד של כל אדם שלא ניתן לחללו, ולאחדות של המשפחה האנושית כולה.

כתבי הקודש גם מציגים לנו את מובן הביטחון. המילה העברית לביטחון - בטח - מקורה מלשון בטח במשמעות אמון ומתייחסת לא רק להיעדר של איום, אלא  גם לרגשות של רוגע ובטחון עצמי. בספר ישעיהו הנביא ניתן לקרוא על עת של הברכה האלוהית: "עד-יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל ליער ייחשב,  ושכן במדבר במשפט וצדקה בכרמל תשב, והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד-עולם" (ישעיהו, לב:15 - 17). בטחון, יושרה, צדק ושלום. בתוכניתו של האל לעולם, הינם בלתי נפרדים. רחוק מלהיות תוצרים פשוטים של מאמץ אנושי, אלו הינם ערכים אשר נובעים ממערכת היחסים הבסיסית של האל עם האדם, מורשת משותפת בלב כל אדם.

ישנה דרך אחת בלבד להגן על ולקדם את הערכים האלה: לממשם! לחיות אותם! אף פרט, משפחה, קהילה או לאום פטור מהחובה לחיות בצדק ולרדוף שלום. וכמובן, מנהיגים אזרחיים ופוליטיים אמורים להבטיח בטחון צודק והולם לעם אשר אותו נבחרו לשרת. תכלית זו מביאה לקידום לגיטימי של הערכים המשותפים לאנושות, ולכן הם לא יכולים לסתור את האחדות של המשפחה האנושית. הערכים ויעדי החברה האמיתיים אשר תמיד מגנים היטב על כבוד האדם, הינם לא ניתנים לפיצול, אוניברסאליים ותלויים אחד בשני (ראה הנאום לאו"ם, 18 לאפריל 2008). לכן הם לא מתקיימים כאשר הם נופלים כטרף קל לאינטרסים צרים או לפוליטיקה לא מחושבת. האינטרס האמיתי של כל לאום משרת תמיד את מטרת השגת הצדק עבור כל אחד.

גבירותיי ורבותי הנכבדים, בטחון בר קיימא הינו עניין של אמון, הניזון מצדק ומיושרה, ונחתם באמצעות תשובה בלב אשר מעוררת בנו את הרצון להתבונן זה בעיניו של זה, ולהכיר ב"אתה"  כשווה ערך, כאח שלי, כאחותי. בדרך זו החברה עצמה הופכת ל"כרמל ליער" (ישעיהו, לב:15), המסומנת לא על ידי מכשולים ומחסומים, אלא על ידי ליכוד וחיוניות. האם אין חברה כזאת יכולה להיהפך לקהילה עם שאיפות אצילות אשר לכולם קיימת גישה לחינוך, לדיור משפחתי ולאפשרות תעסוקה; חברה אשר מוכנה להיבנות על יסודות קבועים של תקווה?

לסיום, אבקש לפנות למשפחות הרגילות שבעיר הזו, שבמדינה הזו. איזה הורה היה רוצים אלימות, חוסר בטחון או חוסר אחדות עבור בנם או בתם? איזו מטרה פוליטית אנושית יכולה להתקיים באמצעות עימות ואלימות? אני שומע את הזעקה של מי שחי בארץ הזאת לצדק, לשלום, לכבוד, ליושרה, לביטחון, לחיי יום-יום הנטולים מפחד איומים מבחוץ ומאלימות חסרת טעם. ואני יודע שמספר אנשים רב - הן גברים והן נשים וצעירים - עובדים עבור השלום והסולידאריות באמצעות תוכניות תרבותיות ובאמצעות יוזמות המבטאות רחמים וסעד מעשי; ענווים דיים על מנת לסלוח, הם בעלי אומץ להיאחז בחלום שהוא זכותם.

כבוד הנשיא, אני מודה לך על האדיבות שהפגנת כלפי, והנני מבטיחך שוב להתפלל למען הממשלה ולמען כל אזרחי מדינת ישראל. מי ייתן ותשובה כנה שבלבבות תוביל לחיזוק המחויבות לשלום ולביטחון באמצעות צדק לכל.

שלום!