מדיטציה לחג הבשורה במוסיקה ובאומנות

לחג הבשורה שנחוג בכל העולם הקתולי ב-25 במרץ מקום מיוחד בלוח השנה הנוצרי. בימי הביניים מספר ארצות נהגו להתחיל את השנה מה-25 במרץ ולא מה-1 בינואר.

מספר רב מאוד של עובדי אומנות הציגו את הבשורה של המלאך למרים ועזרו לצופים לראות את האירוע שמתואר באופן דיסקרטי ביותר על ידי לוקס המבשר.

דנטה גבריאל רוסטי, צייר אנגלי במאה ה-19, השאיר לנו ציור נפלא בנושא הבשורה למרים. הוא כינה את הציור "הנני שפחת ה'". בציור לא מוצגת שלווה פסטוראלית כפי שנוהגים לראות בציורים מסורתיים באמנות הנוצרית הקודמת לרוסטי. אלא בציור רואים מצב יותר מציאותי, מלא בדרמה האנושית של הרגע. אותן הדמויות המסורתיות נוכחות בציור: מרים והמלאך. צנוע, ללא תוספות שאינן חיוניות, הציור עוזר לנו להתרכז ולהבין את המתח העצום של מרים. ברכת המלאך כבר נשמעה על ידיה: "שלום לך מרים ברוכת החסד. ה' עמך" והמלאך זה מכבר הביע את רצונו של אל עליון.

מרים העלמה, טהורה וזכה, הינה במצב של אימה מבחינה אנושית שנגרם על ידי כל מה שהיא רואה ושומעת, ועל ידי ההחלטה הגורלית שעליה להחליט. מה תהיה תשובתה לשליח העומד בפניה? ברגע קט זה היא רואה בעין דמיונה תמונת ייסוריו העתידיים של בנה והייסורים שיהיו מנת חלקה. כמה מובן יהיה להשיב: לא! לא! לא! - ומבט האימה של מרים מגלה את הרגע הקשה והמאבק המתקיים בנפשה. ולמרות זאת, אנו יודעים שכעבור זמן קצר מרים תרומם את אלוהיה: "תרומם נפשי את ה'", מלאת שמחה ואהבה לבוראה. אולם ברגע זה, ליבה המתייסר מתפלל את המילים שכעבור שנים ייצאו משפתיו של בנה: "אבא, אבי, אתה כל יכול, העבר נא ממני את הכוס הזאת" (מרקוס יד:36). כמות בנה אף היא מתמלאת כניעה וממשיכה בליבה את תפילתה: "אך לא כרצוני אני כי אם כרצונך אתה". בשקט ובשומעה  את ה-"קול דממה דקה", היא נפחה את דבריה שהם נושאי גאולתנו וגאולת העולם: "הנני שפחת ה'. יהי לי כדברך".

הנה כמה קטעי מוסיקה העוזרים לנו לחדור לשמחת החג:

1. דיבנה ליובוביץ: "שלום לך מרים" בשפה הרוסית
לצפות ולהקשיב

2. סרגיי רחמנינוב: "שלום לך מרים"
לצפות ולהקשיב

3. מריה קלאס שרה את "שלום לך מרים" מאת וורדי
לצפות ולהקשיב

4. נאנה מוסקורי שרה "שלום לך מרים" בהשראת המלחינים הקלסיים
לצפות ולהקשיב

5. אנדריאה בוצ'לי שר "שלום לך מרים" של שוברט
לצפות ולהקשיב