מבוא לחגים בחיי הכנסייה

1. כל שבוע, ביום ראשון, הכנסייה חוגגת את יום תחייתו של ישוע מהמתים. היום הזה הוא זכר לתחילת הבריאה החדשה וניצחון החיים על המוות.

2. התקופה החשובה ביותר בשנה לכנסייה היא התקופה לפני ואחרי חג הפסחא, יום הזיכרון השנתי למותו ולתחייתו של ישוע.
מועד הפסחא אינו קבוע אלא נקבע כל שנה: יום הראשון הראשון אחרי הירח המלא אחרי ההשתוות האביבית (ב-21 במרץ).
תקופת הפסחא מתחילה עם צום הארבעים, ארבעים יום של צום ותשובה, שמתחילה ביום הרביעי של האפר.
תקופת צום הארבעים מובילה עד לשבוע הקדוש שמתחיל עם יום הראשון של הלולבים, זכר לכניסתו המלכותית של ישוע לעיר ירושלים.
שלושת הימים האחרונים של השבוע הקדוש מוקדשים במיוחד לתפילה והם: יום חמישי הגדול (יום הסעודה האחרונה ומתן סעודת האדון), יום שישי הגדול (יום הצליבה והקבורה) ושבת הגדולה, יום המנוחה בקבר.
יום הראשון של פסחא מתחיל בליל שימורים ובסעודת אדון חגיגית במוצאי שבת.
שבעה השבועות אחרי פסחא הינם זמן להתכונן לחג השבועות.
ביום הארבעים, ביום החמישי של העלייה, הכנסייה זוכרת את עלייתו של ישוע השמיימה.
ביום החמישים, חג השבועות הינו יום זיכרון למתן רוח הקודש לכנסייה.
בשבועות מיד אחרי חג השבועות קיימים עוד חגים במסורת הקתולית, כגון חג הטריניטס, חג גופו ודמו של ישוע, וכו', המזכירים את המתנות של תקופת הפסחא.

3. התקופה השנייה בחשיבותה בחיי הכנסייה היא תקופת המולד, המהווה את החגיגה השנתית ללידתו של ישוע.
תקופת המולד מתחילה ארבעה שבועות לפני המולד בתקופת הצפייה, זמן תשובה והכנה.
התקופה הזאת מסתיימת ביום חג המולד וחגיגותיו מתחילות בערב 24 בדצמבר עם סעודת אדון.
לאחר שמונת ימים, ב-1 בינואר, הכנסייה זוכרת את ברית המילה של ישוע ואת אימהות מרים.
ב-6 בינואר, בחג ההתגלות (האפיפניה) הכנסייה נותנת כבוד לישוע התינוק יחד עם שלושת חכמי המזרח שבאו להשתחוות לו.
שבוע לאחר מכן, חוגגים את טבילתו של ישוע.
ולאחר ארבעים יום, בחג הבאתו של ישוע לבית המקדש, הכנסייה זוכרת את המשפחה הקדושה הבאה להקריב את הקורבן ולקיים את מצוות התורה בבית המקדש.

4. בנוסף לשתי התקופות האלה, הכנסייה גם חוגגת משך השנה חגים אחרים:
ישנם חגים הקשורים בדמותו של ישוע המשיח וחייו.
ישנם חגים הקשורים בדמותה של מרים, העלמה המבורכת, וחייה.
ישנם חגים הקשורים בזכרם של המון רב של קדושים וצדיקים שנתנו מופת בחייהם לנוצרים והראו איך לחיות את תורתו של ישוע.