נציגות יעקב הצדיק לקתולים הדוברים עברית בישראל
מרטין גילברט אודות האפיפיור פיוס ה-12
ההיסטוריון האנגלי היהודי המכובד, סיר מרטין גילברט, פרסם מאמר מערכת בעיתון "הארץ" בשפה האנגלית (5.12.2008) ובו הוא מאיץ לכולם לחכות בסבלנות עד אשר הוותיקן יפתח את הארכיונים ואז תתבהר האמת אודות האפיפיור פיוס ה-12 ופעילותו בימי מלחמת העולם השנייה. גילברט, שהוא גם מומחה בנושא הנוצרים שהצילו יהודים בימי השואה, מתגלה שוב כקול מתון ומפייס.
התשובות נמצאות בארכיון
מאת סר מרטין גילברט
לפני ארבע שנים, האפיפיור המנוח יוחנן פאולוס השני הזמין אותי לוותיקן על מנת לדון בקנוניזציה של האפיפיור פיוס ה-12 מנקודת מבט של היסטוריון. לאחר שיקול דעת זהיר, החלטתי שלא להגיע. כיהודי, לא יכולתי להגיב לגבי השאלה האם אפיפיור צריך להיהפך לקדוש או שלא. זהו נושא תיאולוגי פנימי של הכנסייה הרומית-קתולית, וכולו נתון בידי הכנסייה.
אין זה אומר שכהיסטוריון יהודי הנני נטול דעה לגבי מה שהאפיפיור עשה או לא עשה, על כך כתבתי בספרי "חסידי אומות העולם: הגיבורים הלא מוזכרים של השואה" (2002), שבו דנתי, למשל, בפעולותיו החיוביות שנתרחשו ברומא באוקטובר 1943.
האפיפיור הנוכחי, בנדיקטוס [ברוך] ה-16 מבקש שהויכוח הציבורי לגבי הקנוניזציה של פיוס ה-12 ימתין עד שהוא ייתן הצהרה רשמית. בשעה שהוותיקן ציטט אותי כתומך במועמדותו של פיוס ה-12 בנושא זה, אני חש חובה להביע את דעתי, כדלקמן:
באם הוותיקן חש כיום, כפי שיוחנן פאולוס השני חש בזמנו, שהתנהגות האפיפיור בזמן השואה הינה ראויה לציון, אזי יש לשלוח למחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם את החומרים הרשמיים – שהינם נמצאים בארכיון שבוותיקן – שהם הבסיס בקבלת החלטה אם להחשיבו לחסיד אומות העולם אם לאו.
עד היום, יד ושם הכיר ביותר מ-21,000 חסידי אומות העולם, רובם המכריע נוצרים, וביניהם הרבה מאוד רומים-קתולים. למיטב ידיעתי לאחר עבודה בארכיון שלהם, יד ושם משקיע מאמצים עליונים לתת כבוד כשנדרש לתת כבוד.
תגובת יד ושם לבקשה זו בהתייחס לפיוס ה-12 תהיה תלויה בחומר שהוותיקן יספק מתוך הארכיון מתקופת המלחמה. נכון להיום, ישנה גישה לחוקרים בארכיון רק לחומרים עד שנת 1939; לשאר החומר יש להמתין עד שנת 2013.
בדומה להיסטוריונים רבים, יהודים ולא-יהודים, כולל גם הוועד הבינלאומי המכובד שהתקבלה בשמחה ע"י הוותיקן בראשונה, גם אני טענתי זה מכבר כי על הוותיקן לפתוח את הארכיון מתקופת המלחמה. הממשלה הבריטית פתחה את התיקים הקשורים לתגובת בריטניה לשואה, וקיבלה עליה את מה שהתיעוד חשף.
ישנן אפיזודות היסטוריות רבות שהינן עדות למעורות חיובית של האפיפיור שיש לאשרם או לדחותם ע"י תיעוד של ארכיון הוותיקן. אחד מהם הינו מתן מקלט ל-477 יהודים בוותיקן ערב האיסוף של היהודים ברומא בשנת 1943. עוד 4238 יהודים ניצלו כשקיבלו מקלט במנזרים בעיר רומא. בין הדמויות שברומא, שחלקן כבר קיבל הכרה מטעם יד ושם – למשל, האב פייטרו פאלאציני, שהפך אחר כך לקרדינאל. רק הארכיון של הוותיקן יכול לחשוף את החלק שמילא האפיפיור עצמו במעשי הצלה אלו, אשר הצילו שמונים אחוז מיהודי רומא.
ב-17 בדצמבר 1942, הממשלות של בריטניה, ארה"ב וברית המועצות פרסמו הצהרה כנגד פשעים "פראיים" של הנאצים כנגד היהודים. כשנתבקש לתמוך בהצהרה זו, האפיפיור סירב. שבוע אחר כך, במסר השנתי לרגל חג המולד, הוא גינה פשעים על רקע גזעי, אולם לא הזכיר את היהודים במפורש. דבר זה הוזכר שוב ושוב כנגדו. אולם בברלין, וזאת יודעים אנו היום עקב מסמכים גרמניים, מנהיגים נאצים חשו שהמסר של האפיפיור היה בעצם כריתת ברית עם היהודים כתומך ומגן. מהי האמת? ארכיון הוותיקן עוד יראה את מה שתכנן האפיפיור, טיוטות שונות של המסרים שלו, את הערותיו למסרים ואת תקוותו עבור המסרים.
כאשר מנהיגים בכירים של הכנסייה הרומית-קתולית בצרפת של ווישי (השילטון של משתפי הפעולה עם הנאצים) גינו את גירוש היהודים ודחקו בצאן מרעיתם להסתירם ולהצילם, האם פיוס יזם זאת, או תמך בכך? התשובות לכך נמצאות בארכיון הוותיקן.
כאשר שגריר הוותיקן בבודפשט עבד ללא לאות ב-1944 והציל יהודים מטבח, האם פיוס ה-12 יזם הצלה זו או תמך בכך? התשובות לכך נמצאות בארכיון הוותיקן.
כאשר – בעידוד חיים ברלס מהסוכנות היהודית – שגריר הוותיקן באיסטנבול, האפיפיור לעתיד יוחנן ה-23 [אנו מתקנים טעות שארעה ב"הארץ" כאן] הצליח לשכנע את מלך בולגריה שלא לגרש יהודים מארצו לגרמניה, האם פיוס ה-12 יזם הצלה זו או תמך בכך? התשובות לכך נמצאות בארכיון הוותיקן. רק הארכיון כולל את ההתכתבות ההדדית בין הוותיקן לבין שגריריו בחו"ל.
מרגע שנוכל לראות את מעורבותו האישית של האפיפיור פיוס ה-12, אלו הרוצים לראותו כראוי לזכות בכבוד יוכל לעשות כן, באם זה אכן המצב. כרגע, העדויות של הרבה אפיזודות היסטוריות, שבהם הוא ודאי היה מעורב בקבלת ייעוץ או במתן ייעוץ לקרדינאלים ולאנשי כנסייה בכירים – כל עדות הינה חיונית להיסטוריה היהודית - ועדות זו עדיין חסומה. כהיסטוריון אשר האינסטינקט שלו הוא להאמין שאנשים כמו האפיפיור פיוס אכן רצו לעזור, אינני יכול לנבא מה צפון בארכיון.
הוותיקן צריך לבטוח בתוצאות, לאפשר לעולם להתבונן בעדויות ולחשוף את האמת. וודאי שזו העת לכך.
לקרוא את המאמר באנגלית בעיתון הארץ: לצפות ולקרוא
אנדרטה במכון האפיפיורי לחקר המקרא לכבודם של נזירים ישועים חסידי אומות העולם