חג העלאתה של מרים השמיימה - 15 באוגוסט

איקונה קופטית של העלתה של מרים

 במקרא ספר הבשורה של היום הזה, אנחנו שומעים את השיר "תרומם נפשי את ה'" של מרים בעת ביקורה אצל קרובת משפחתה אלישבע, האם העתידית של יוחנן המטביל, באחד מכפרי הרי יהודה (על פי המסורת בעין כרם) (ראה את ספר הבשורה על פי לוקס א:39-56). אני מתרשם היום מהאלמנט המהפכני בשיר ואני מתייחס באופן מיוחד לפסוקים:

עשה חיל בזרועו
פיזר את אשר מחשבות בליבם.
שליטים הוריד מכסאותם
ושפלים שם למרום.
נפשות רעבים מילא טוב
ועשירים שילח ריקם.
תמך בישראל עבדו
זכר ה' רחמיו.

 מרים, שנושאת בקרבה את ישוע, משיח ישראל, בת כפר נידח פשוטה ולא מלומדת במיוחד, אך רואה דברים שאני מתקשה לראות.  כשאני קורא את העיתונים בבוקר יש לי תחושה שהשליטים עוד יותר חזקים, שהעשירים עוד יותר עשירים, שהשפלים עוד יותר מושפלים והרעבים עוד יותר משתוקקים לפת לחם. ואני נוטה לשנן לעצמי שכוח הזרוע ורק כוח הזרוע קובע עובדות בעולמינו. אני נוטה לסכם יחד עם קהלת החכם: "אין חדש תחת השמש". לא רק שאין חדש אלא גם לא יכול להיות חדש תחת השמש... העולם כמנהגו נוהג.

 מרים מצליחה לראות מציאות מעבר לעובדות בשטח. בעצם חייבים לציין שבזה היא לא מחדשת אלא היא עושה הד לחזון נביאי ישראל. אחד האפיונים החיוניים בדמיון הנבואי הוא היכולת לראות את החדש, את המפתיע, את מה שיישנה את העולם. "כי הנני בורא שמיים חדשים וארץ חדשה" כותב ישעיהו הנביא (ספר ישעיהו סה:17). רק אלוהים יכול לעשות חדש כי הוא אינו מתחת לשמש. ולא רק שהוא יכול, הוא גם יעשה כי הוא נאמן לאוהביו. בזה מרים היא נביאה. לא במקרה היא נושאת בשם מרים שהיה גם שמה של אחות משה, מרים הנביאה. לא במקרה בשיר מרים ישנם הדים לשירת הים של משה... אלוהים אכן רמה את סוס וחיל פרעה בים. אלוהים ינצח את כוחות הרשע בעולם. זאת אמונתם של הנביאים וזאת אמונתה של מרים.

 צריכים לציין שהאמונה הזאת אינה רק בעננים. אלוהים כבר פעל בעבר והזכרת מפעליו מחזקת את האמונה שכך הוא יפעל גם בעתיד. כאשר הוא הוציא את עמו ממצרים הוא גבר על השליטים והעשירים והרים את השפלים והרעבים. מרים קושרת בשירתה – כפי שעשו לפניה נביאי ישראל – בין העבר שבו אלוהים מתגלה במפעליו למען עמו והעתיד שבו יתקיימו הבטחותיו.

 ומה לגבי החג של היום? שואלים למה רק ב-1950 הודיע האפיפיור על העלאתה של מרים השמיימה כעיקר אמונה. אולי חלק מההסבר הוא בקונטקסט. חמש שנים אחרי שהשליטים והכוחניים שרפו את גופות קורבנותיהם במשרפות מחנות המוות, הכנסייה הקתולית מזכירה לעולם שמרים (שהיא בת ישראל) הועלתה בגופה ולא רק בנשמתה השמיימה. שהגוף הינו היכל לרוח ובכך מהווה מקום קדוש למפגש בין אלוהים לאדם. ואולי בזה הכנסייה ממלאת תפקיד נבואי בעקבות מרים ומתנגדת לחברה שמשמידה את הגוף וגם את החיים בו ומפתחת תעשייה טכנולוגית לעשות כך.

בחג הזה נתפלל שאלוהים יחזק את קהילת המאמינים שתוכל למלא את תפקידה הנבואי בעקבות מרים והנביאים שקדמו לה.