נציגות יעקב הצדיק לקתולים הדוברים עברית בישראל
ראיון עם האב דויד נויהאוז הישועי - זניט
ב-8 ביוני 2008, סוכנות הידיעות הקתולית, זניט, פרסמה ראיון עם האב דויד נויהאוז הישועי, המזכיר הכללי של הנציגות הקתולית הדוברת עברית בישראל והאחראי על הקהילה בחיפה. אנחנו מפרסמים כאן את הטקסט המלא של הראיון באנגלית.
לקרוא את הראיון בספרדית
לקרוא את הראיון באיטלקית
לקרוא את הראיון בגרמנית
ראיון עם האב דוד נויהאוז הישראלי
מאת קארנה סוונסון
ה-8 ביוני 2008 (מערכת זניט). עבור הקתולים דוברי העברית המתגוררים בישראל, עידוד היחסים בין היהודים לנוצרים אינה חלק מהאמונה בלבד, אלא חלק מחיי היום יום, לטענתו של כהן הדת הישראלי.
האב הישועי דוד מרק נויהאוז הינו בן למשפחה יהודית, ומשמש כמזכיר הכללי של הקהילה הקתולית הדוברת עברית ומשרת ככהן דת בקהילת חיפה.
בראיון זה האב נויהאוז מציין את ההיסטוריה, היעדים והאתגרים עימם מתמודדת הקהילה הקתולית הדוברת עברית בישראל.
שאלה: אתה טוען באתר האינטרנט כי להיות קהילה קתולית דוברת עברית בחברה שבה היהודים הם הרוב הינה חוויה חדשה בהיסטוריה של הכנסייה. מה הביא לייסוד של מפעל יעקב הצדיק?
תשובה: מפעל יעקב הצדיק שהפך לנציגות הקהילה הקתולית הדוברת עברית נוסד כחלק מהפטריאריה הלטינית של ירושלים בשנת 1955. דבר זה התרחש מספר שנים לאחר הקמת מדינת ישראל על מנת לספק שירותי דת עבור נוצרים שהיגרו לישראל, ושלרוב היו בנשואי תערובת עם יהודים (משפחות מעורבות), והם ממוצא אירופאי בעיקר.
המפעל נוסד גם כן כדי להיות נוכחות קתולית בתוך החברה היהודית ולהניב סוג יחסים חדש בין קתולים לבין יהודים. המציאות החדשה של מדינה יהודית כשהעברית הינה שפה רשמית יצרה צורך לקהילה קתולית שמדברת עברית וחיה בסביבה הזאת.
בקרב מייסדי מפעל יעקב הצדיק היו יהודים שהפכו לנוצרים קתולים – לרוב באירופה - וקתולים מלידה – רובם אירופאים - שחשו בקריאה לחיות בסולידאריות עם העם היהודי במדינת ישראל. האבות והאמהות המייסדים שלנו ניסחו חזון של קהילה קתולית דוברת עברית שחשה את עצמה בבית בקרב העם היהודי ושחיה חיי אמונה תוך דיאלוג מעמיק ובסולידאריות עם העם היהודי.
בשנת 2003 האפיפיור יוחנן פאולוס השני מינה את הסגן של הפטריארך האחראי על הקהילה הקתולית הדוברת עברית, האב ז'אן-בפטיסט גוריון להגמון מסייע לפטריארך, דבר שהיווה צעד קדימה בהכרה במציאות זו בכנסייה שבארץ הקודש.
שאלה: איזו נקודת מבט חדשה יכולה להציע הקהילה הקתולית דוברת העברית בארץ הקודש?
תשובה: הקהילה הקתולית הדוברת עברית חייה בחברה יהודית המורכבת ברובה הגדול מיהודים. היא חיה את חייה על פי קצב חיי היום יום המוגדר על ידי הדת, ההיסטוריה והתרבות היהודיות. עבורנו, ההרהורים של הכנסייה האוניברסאלית בזהות היהודית של ישוע והשורשים היהודיים של אמונתנו, אינם רק יסוד אחד בהתחדשות שלנו לאחר מועצת הוותיקן השנייה, דבר זה עבורנו מהווה חלק מחיי היום יום ומקיומנו.
דו השיח עם היהודים אינו עם מיעוט גבולי אלא עם רוב דומיננטי. כחלק מניסיוננו להיטמע תרבותית, אנו עומדים בפני האתגר לשלב בתוך זהותנו הקתולית, בתוך הליטורגיה והחשיבה את המפגש היומי עם היהדות ועם היהודים. כל זה מתרחש באותה ארץ, שהינה מוקד הסיפור המקראי, הארץ שבה עם ישראל המקראי, הנביאים ואדוננו ישוע המשיח הילכו, לימדו וחיו בה.
שאלה: הקהילות קיימות בארבעה ערים מרכזיות בישראל. מה גודלן של קהילות אלו? האם הן גדלות? עם איזה מכשולים עיקריים הן מתמודדות?
תשובה: כיום קיימות קהילות בארבע הערים הגדולות בישראל: ירושלים, תל אביב – יפו, באר שבע וחיפה, עם מאמינים הפזורים במקומות רבים אחרים. אנו קהילה קטנה מאד הכוללת כמה מאות אנשים, אולם למרות גודלנו הקטן וקצב הגדילה האיטי שלנו, המציאות שלנו חיה ותוססת בארבעת המרכזים שלנו, שהינם באמת ובתמים מהווים נווה מדבר לתפילה ולחברות.
ברם, ישנן בעיות רבות שיש להתגבר עליהן. הקהילות שלנו, למרות שהם קטנות בגודלן, הינן מגוונות מאד. יש לנו מאמינים מכל העולם: רוסיה, צרפת, פולין, ארה"ב, איטליה, הודו ועוד – בנוסף לישראלים (צברים). חלקם יהודים וחלקם לא. חלקם ישראלים, וחלקם חיים פה שנים רבות, וחלקם רק הגיעו. חלקם דובר עברית וחלקם לא. חלקם קתולים מלידה וחלק לאחר הטבילה שהתרחשה מאוחר יותר בחייהם.
כוהני הדת שלנו ברובם הגיעו מאירופה ולוקח להם זמן ללמוד את השפה ואת התרבות. המאמינים שלנו ממוצא יהודי לרוב הינם רווקים אשר קיבלו החלטה אמיצה לחיות את חייהם כאן והם מגיעים אלינו ללא משפחה. חלקם התמודד עם התנגדות מצד משפחתם ומצד החברה הכללית עקב בחירתם, וחלקם החליטו לחיות כמעט בחשאיות ובדיסקרטיות.
לא קיימות מסגרות תמיכה – למשל בתי ספר, שירותים חברתיים ותרבותיים – עבור קתולים שהינם דוברי עברית. הרבה מהמשפחות שהיגרו לישראל בשנים האחרונות מברית המועצות לשעבר בוחרים לעזוב את הארץ וזאת על מנת לגדל את ילדיהם כקתולים.
המשפחות שהחליטו להישאר רואים את ילדיהם נטמעים בקרב האוכלוסייה היהודית החילונית הנעדרת פרקטיקה דתית. לסיום, גודלנו הקטן דורש ערנות מתמדת על מנת לבנות את הקהילה שלנו ולא לאפשר לחלוקה או לאפשר פילוגים פנימיים.
שאלה: בנוסף לקתולים דוברי עברית, אילו עוד קהילות פעילות בישראל?
תשובה: הקהילות הדוברות עברית הינן חלק זעיר ממכלול הכנסייה בישראל שהינה דוברת ערבית – אזרחים ערבים אזרחי מדינת ישראל או ערבים קתולים פלסטינאים ברשות הפלסטינאית.
הרומים הקתולים, תחת תחום השיפוט של הפטריארך הלטיני של ירושלים, הינם רק חלק מהאוכלוסייה הקתולית. רוב הקתולים בישראל הינם יוונים-קתולים, וישנם גם מרוניטים, סורים וארמנים השייכים לכנסייה הקתולית. מערכת היחסים בין הקתולים דוברי העברית לאחיהם ולאחיותיהם הקתולים דוברי הערבית הינם מורכבים עקב המצב הפוליטי המורכב, אולם האחדות בכנסייה נשארת תודות למנהיגות הכנסייתית, המשמשת כעד לאפשרות של שלום ופיוס. בבאר שבע ובחיפה, היכן שלא קיימים אותם המתחים הפוליטיים העזים, ישנם ערבים קתולים הפוקדים את הקהילות הדוברות עברית.
חשוב לציין, כי בתקופה הנוכחית, הסגן של הפטריארך שהוא האחראי על הקהילה הדוברת עברית הוא האב פיירבטיסטה פיצבלה, שהינו גם הקוסטוס של ארץ הקודש, ראש המסדר הפרנציסקאני בארץ הקודש, ויש לו אחריות נרחבת בקהילות הקתוליות הערביות גם כן. הפטריארך הלטיני הנוכחי, מישל סבאח, הינו הפטריארך הלטיני הערבי הפלסטינאי הראשון שהוא גם דובר עברית רהוטה. אני, כמזכיר הכללי של הקהילה, משמש גם כמרצה למקרא במכללה ללימודי כהונה דוברת ערבית ובאוניברסיטה הפלסטינאית הקתולית בבית לחם.
שאלה: באילו דרכים הקהילה הקתולית הדוברת עברית יוצרת קשרים עם החברה היהודית הישראלית?
תשובה: מטרתנו אינה רק ליצור קשרים, אלא לחיות בתוך החברה. אין אנו אגודה לדו-שיח, אלא אנו משרתים את הצרכים הרוחניים של עדת המאמינים. אף נעשים מאמצים להקל על ההשתלבות בחברה היהודית.
ראשית, אנו חיים את חיינו בשפה העברית. שנית, קצב חיינו הינו זה של החברה היהודית - הישראלית. בנוסף לכך, אנו עוקבים בקהילות אודות המתרחש בדו השיח היהודי-הנוצרי ומנסים לתרום את תרומתנו הצנועה.
עדיין קיימת גישה שלילית לנצרות בכלל וכלפי הכנסייה הקתולית בפרט בקרב החברה היהודית, חלקית עקב מאות שנים של יחסים בעייתיים בין יהודים ונוצרים באירופה. אנו רואים את חלקנו בלהביא לתשומת לב של החברה שלנו בישראל את השינויים הרבים ביחס הכנסייה אל העם היהודי לאחר מועצת הוותיקן השנייה.
שאלה: האם הקתולים דוברי העברית יכולים להשתלב באופן מלא בחברה הישראלית? למשל, האם ישנם קתולים המעורבים בפוליטיקה, חינוך או בעסקים?
תשובה: חלק מהקתולים שהיו יהודים ישראלים לפני שהפכו לנוצרים הינם מעורים בחברה באופן מלא. בנוסף, חלק מהקתולים שהגיעו לישראל ממקומות אחרים אכן תרמו לחברה באמצעות השתלבותם בחיי היום יום.
דבר ראשון והחשוב ביותר, הינו התרומה של הקהילה שלנו לחברה הכללית על ידי היותנו מקומות חיים ותפילה בקרב חברה השרויה במלחמה. אחת הקריאות המיוחדות שלנו הינה להתפלל עבור השלום והצדק.
בתחום החינוך, יש לנו מספר חברים הפעילים בהוראה במוסדות אקדמאיים בישראל. אחד מהמייסדים, האב הדומיניקאני מרסל דיבואה, היה ראש המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. אחרים מלמדים תיאולוגיה, ארכיאולוגיה, היסטוריה ותחומים אחרים באוניברסיטאות בישראל.
חברים אחרים הינם פעילים בהבאת נוצרים לישראל על מנת שילמדו כאן תיאולוגיה ומקרא וכמוכן מדעי היהדות. אחד מן המייסדים, האב יוחנן אליחי, תרם תרומה חשובה בתחום המילונאות הבלשנית וספרי הדרכה המקלים על דוברי העברית והערבית. ב-4 ביוני הוא יקבל תואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה על עבודתו בתחום הבלשנות.
מייסד נוסף, האב הדומניקאני ברונו הוסאר, ייסד קהילה הנקראת "נווה שלום", שבה חיים יהודים וערבים, ושחלקם עסוקים במאבק לשלום ולצדק הן עבור הישראלים והן עבור הפלסטינאים.
כל פרט מוצא את מקומו או מקומה בחברה, וכולנו הן רופאים, אחיות, מורים, עובדים סוציאליים, עורכי דין, פקידים, אנשי עסקים וכן פנסיונרים, סטודנטים ומובטלים - כולנו יוצרים קהילות אשר חיות חיים רגילים שלעיתים הם אינם כה רגילים מפאת אמונתנו.
שובם של שומרי חומת ירושלים