Image

האב אייזק ג'ייקוב, בנדיקטי, היה ממוצא יהודי אמריקאי והגיע לישראל ב-1970. הוא זכור באהבה בקהילות הדוברות עברית, במיוחד בבאר-שבע, היכן שערך סעודת האדון כאשר לא היה במקום כוהן אחראי.

 

חזון אייזק ג'ייקוב
נכתב על ידי האחות ג'מה דל דוקה, חברת קהילת ירושלים 

אלו מאיתנו שהיו הידידים והשותפים של אייזק ג'ייקוב תמיד נמשכים קדימה עם החזון שלו לכנסייה בישראל והיחס התיאולוגי של הכנסייה עם היהדות. כפי שניסח זאת אחד מחסידיו הנאמנים ביותר: "אייזק ... היה בעל מתנה מסוימת שלא ניתן להכניסה למסגרת ממסדית. ולמרות הכל הוא אהב את הכנסייה בהיותו בנדיקטי" (1). באחד מכתביו האחרונים, מאמר שפורסם ב"כתב העת הבנדיקטי האמריקאי" (גיליון דצמבר 1994) אייזק ג'ייקוב סיכם עשרים שנות חיים אינטנסיביים על פי תקנון בנדיקטוס הצדיק. עבורו התקנון היווה "גשר לעם ישראל".

התהליך היה תהליך של גילוי איטי, לפעמים באורח פיזי קשה ולפעמים באורח רוחני בודד. מ-1975, עד מותו ב-1995, הוא עבד, התפלל, ערך את סעודת האדון בתל גמליאל, בראשית גבעה מרוחקת, נטושה, בלי מים, חשמל, טלפון, וממוקמת בין ירושלים לתל-אביב. הוא חי שם עם אחיות ועם אחים אף הם נזירים ונזירות, עם משפחות נוצריות ואף עם רווקים. הם תמיד השתמשו בתקנון בנדיקטוס הצדיק כמוקד לחייהם המשותפים. מאמץ גדול נעשה להתפלל תהילים ולקרוא את הכתובים בעברית , ולחיות בתוך ההקשר הפועם של החברה הדוברת עברית בישראל. הקשרה זה הביא יצירתיות גדולה לחשיבה התיאולוגית ולפרשנות של אייזק, אם בקוראו  את העיתון, בצפיה  בטלויזיה, בשיחה  עם הישראלים ב"מרכז" של בית שמש או כאשר הלך לקולנוע. עם התשוקה הנבואית שלו לישראל ואהבתו לשפה העברית, אייזק נכנס בהתלהבות גדולה לתוך לימוד כמה מהטקסטים הקלאסיים של היהדות וניסה להביא כמה מאלה לתוך חיי היומיום של הקהילה, במיוחד בשיחה משך הארוחות ובדיונים השבועיים. 

אייזק התחיל לראות את התקנון של בנדיקטוס כ"התגלמות נוצרית ברורה של יהדות, ובגלל תורת הכנסייה מאז ימי מועצת הוותיקן השנייה, הוא הבין את חשיבותה של היהדות בתיאולוגיה המודרנית" .(3) מאז שנותיו הראשונות בישראל, אייזק ג'ייקוב חגג את השבת עם אלו שסבבו אותו, ולמד את "פרשת השבוע". באותו זמן, הוא הדגיש את החשיבות בהכנת המקראות השבועיים ליום א' במיוחד המקרא מספר הבשורה והמזמור עם קריאה יומית מהתקנון. (4)

בתורתו ובמחקרו של אייזק ג'ייקוב התקנון נעשה יותר ויותר הכלי ש"העיד לכניעה משותפת לדבר אלוהים. עכשיו, עם החזרתם של חיים לאומיים יהודים לארץ ישראל... גם בית הכנסת וגם הכנסייה חייבים להיאבק כדי להבין באופן תיאולוגי איך כל אחד קשור קשר בל ינותק כאן ועכשיו לדבר האלוהים ". (5) אין עוררין על כך כי אייזק גייקוב הקדיש את חייו ל"מאבק" זה . עכשיו, אנחנו הזוכרים אותו באהבה והמניבים השראה מדבריו, מוכרחים להמשיך ולבנות על יסוד האהבה והחיים שלו.

(1) ראלף דוודי, מכתב אישי לג'מה דל דוקה, ס.כ., 10 אפריל 2007.
(2) אייזק ג'ייקוב, "התקנון של בנדיקטוס: הגשר לישראל", בבנדיקטין אמריקאן רוויו, 45:4 – דצמבר 1994, 399.
(3) אייזק ג'ייקוב, 399.
(4) התקנון של בנדיקטוס תורגם לעברית בפעם הראשונה בהנחיית אייזק ג'ייקוב, מהמסדר של בנדיקטוס הצדיק  ותורגם על ידי האב גבריאל גרוסמן מהמסדר הדומיניקאני , והוצא לאור ב-1980.
(5) אייזק ג'ייקוב, 403 .