גבריאל גרוסמן

הוא נולד בגרמניה ב-21 בפברואר 1931. אביו היה יהודי ואימו נוצרייה. המשפחה שרדה את ימי השואה בבריחה ובמסתור. המשפחה, אב, אם ושני ילדים, מצאה מקלט קודם בשוויץ ולאחר מכן בצרפת. אימו של גבריאל פעלה רבות להצלת יהודים בימים הקשים כאשר אביו היה צריך להסתתר.

למסדר הדומיניקאנים הצטרף גבריאל בליון ולמד את לימודי הפילוסופיה והתיאולוגיה בצרפת ולימים קיבל גם הסמכה לכהונה. לאחר מכן התמחה במדעי הטבע. הוא הגיע לארץ ב-1967 והתגורר בבית ישעיהו בירושלים, בקהילה הדומיניקאנית שניהלה מרכז ללימודי יהדות. אחרי לימודי אולפן, הוא התחיל לימודי תואר שלישי בכימיה באוניברסיטה העברית. אחר זמן קצר הוא התחיל בלימודי מחשבת ישראל והתמחה בלימוד השפה העברית. עם הזמן הפך להיות בקיא ביהדות על כל היבטיה ואחיו הנזירים במנזר נטו לקרוא לו בחיבה "הרבי".

בשנות השבעים, האב גבריאל שיתף פעולה עם האח יוחנן אליחי וקבוצה של פרוטסטנטים ומשיחים כדי לתרגם את הברית החדשה לעברית מודרנית. כמוכן האב גבריאל תירגם עוד טקסטים כולל החוקה של המסדר הבנדיקטי לחבריו בתל גמליאל, ליד בית שמש.

אחת מחברי הקהילה מעידה עליו: "מעל ומעבר לכל, הוא היה אדם טוב ועזר לאין ספור אנשים ולכל מיני צעירים שבאו אליו לקבל עידוד ואהבת האלוהים עד השעות הקטנות של הלילה בלי כל הגבלה (...) בדו שיח עם הזולת, האב גבריאל היה קשוב היטב לדעתו של האיש המתנגד לו מבלי להפסיק אותו באמצע, ורק לבסוף היה אומר בשקט ובסבלנות מרבית את ה"אבל" שלו מבלי לוותר על עמדתו בחוכמה רבה ובטוב לב."

ב-1991, האב גבריאל עבר ניתוח מאוד קשה וכאשר החלים במידה מסוימת הוא נסע לגרמנייה לבקר את אימו הזקנה. שם הוא הלך לעולמו עקב אירוע לב קשה והשאיר צער עמוק וגעגועים בלב רבים. יהי זכרו ברוך.