Image

האב אברהם שמואלוף היה דמות מיוחדת בנוף של הקהילה הקתולית הדוברת עברית בישראל.

הוא נולד ב-1913, בשכונת הבוכרים של ירושלים, למשפחה יהודית גדולה שעלתה לירושלים מאירן ב1900. חלק מהחינוך שלו, הוא קבל בבית הספר הקתולי של האחים של בתי הספר הנוצריים בעיר העתיקה של ירושלים. מאוחר יותר, כתב על נערותו ובגרותו הצעירה כתקופה פראית בחיפוש תענוגות.

ב-1939 הוא הצטרף לצבא הבריטי ונלקח אסיר ב-1941 על ידי הגרמנים ביחד עם החיילים הבריטיים האחרים ביוון. הוא "בילה" את ארבע השנים הבאות כאסיר במחנות מעצר ביוון, ביוגוסלביה ובגרמניה.

זה היה במחנות, שאברהם החל לקרוא את המקרא והשתקפה לו זהותו של ישוע מנצרת. הוא חיכה עד לשחרור ב-1945 להגשים את החלטתו לקבל טבילה. בהגיעו לאנגליה, בסוף המלחמה, הוא הציג את עצמו בכנסיה הקתולית בניו-קסטל והוטבל.

כאשר חזר לירושלים, נפרד מבני משפחתו ונכנס למנזר הבנדיקטי של הדורמיציון בהר ציון. שנה מאוחר יותר, הוא עבר למנזר של הטרפיסטים ("השתקנים") בלטרון, שם שהה חמש שנים כנזיר.

ב-1948 מנזר לטרון הפך להיות חלק מהמלכות ההאשמית של ירדן, וראש המנזר החליט לשלוח את הנזיר היהודי לישראל לשם שמירת בטיחותו. עם חציית שער מנדלבאום, אברהם נכנס בשנית למנזר הדורמיציון. הוא נשלח ללמוד תיאולוגיה ברומא, בלגיה וגרמניה ואז חזר ב-1956 למנזר של הדורמיציון .

משום משיכתו לליטורגיה הביזנטינית של הכנסייה היוונית הקתולית ורוחניותה אותה למד בגרמניה, אברהם עזב את מנזר הדורמיציון והתקבל לשירות בהגמוניה של הארכיבישוף הקתולי היווני בגליל. הוא הוסמך  לכהונה על ידי  הארכיבישוף ג'ורג' חכים בנצרת ב-1956.

בהיותו שולט בשפה הערבית בשטף, הוא שירת כמורה במכללה לפרחי כהונה בנצרת, ככוהן הקהילה בסכנין ולאחר מכן בג'יש (גוש חלב), אבל זה לא היה קל להיות כוהן יהודי בכנסייה שהייתה לגמרי ערבית.

ב-1967 אחרי המלחמה, האב אברהם היה יכול לחזור ללטרון, שכעת הפכה להיות בתחומי גבולות מדינת ישראל. במהלך השנים הבאות, האב אברהם נע בין לטרון והשרות בכנסייה היוונית הקתולית בגליל, והארכיבישוף שלו נהיה יוסף ראיה אבל הוא לא מצא שלום בנפשו.

זה היה לקראת סוף שנות השבעים שהאב אברהם עבר להתגורר בבית ישעיה, והפך חלק מהקהילה הדומיניקאנית שם. כאן הוא מצא מידה מסוימת של שלום, עם קהילה שהתרכזה בלימוד המסורת היהודית, דיאלוג עם היהודים, והשרות של קהילת הקתולים הדוברי עברית בישראל. אחד הפרויקטים הזכורים לו במיוחד, ֹנעשה במשך השנים האלה: ההקלטה של קריאת הטקסטים של כתבי הקודש בעברית, של התנ"ך וגם של הברית החדשה. העברית הקולחת שלו מהדהדת מההקלטות, מעריכת סעודת האדון ומכתביו שהיו לעיתים פולמוסיים.

ניתן להקשיב לקולו של האב אברהם כאשר הוא קורא את התנ"ך כאן.


האב אברהם נפטר ב-1994 ונקבר במתחם של המנזר על שם יוחנן המטביל במדבר בהרי יהודה (ליד מושב אבן ספיר). הוא זכור בפשטות כ-אבונא, נוכחות דינאמית לא בלי סתירות, בתוך הקהילה הקתולית הדוברת עברית בישראל.